פרשת תזריע
מי נותן מכות לילדים?
בפרשת השבוע מביאה התורה את דיני הלידה של ילד או ילדה הבאים לעולם, כמו שנאמר "זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה" (ויקרא יב, ז)
חז"ל בגמרא מסכת נידה מתארים את המתרחש עם העובר טרם יציאתו לאוויר העולם, "למה הוולד דומה במעי אימו? לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב' עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום וטבורו פתוח ואוכל ממה שאימו אוכלת ושותה ממה שאימו שותה … ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר {איוב כט-ג} בהלו נרו עלי ראשי… וכיוון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר {בראשית ד-ז} לפתח חטאת רובץ, ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו שנאמר {ישעיה מה-כג} כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון…"
שואל המהר"ל מדוע אחרי תשעה חודשים שהעובר לומד תורה עם המלאך הוא סוטרו על פיו ומשכיח ממנו את כל מה שלמד? ואם המלאך נותן לו סטירה למה דווקא על פיו? מדוע לא במקום אחר?
מוכרחים לומר שבעניין זה יש משמעות עצומה לכל משך חייו של אדם, ובכך הוא מקבל מסר, כוח, ויכולת התמודדות עם אתגרי החיים שלפניו.
הנביא ישעיה מגדיר את תפקידו של עם ישראל בעולם הזה, שנאמר "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיה מג, כא) התפקיד והמטרה למענה ירדנו לכאן למאה ועשרים שנה, היא כדי להלל ולשבח את הבורא יתברך.
וכך כותב הרמב"ן "ואין א-ל עליון חפץ בתחתונים מלבד שיידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו…" מדבריו למדנו שכל תפקידנו הוא לספר תהילות ה' ובשביל זה באנו לעולם!
המדרש בפרשת בשלח אומר "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב (ישעיה מא, יד). לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹלַעַת? לוֹמַר לְךָ: מַה תּוֹלַעַת הַזֹּה אֵינָהּ מַכָּה אֶת הָאֲרָזִים אֶלָּא בְּפִיהָ, וְהִיא רַכָּה וּמַכָּה אֶת הַקָּשֶׁה, כָּךְ אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְּפִלָּה"
שלמה המלך אומר "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ד,ג) השפתיים שלך כנסת ישראל, זה כמו חוטי המשי הבאים מן התולעת, איתם אתה יכול לתפור לקב"ה בגד יקר, אך זאת בתנאי שהדיבור שלך נאווה. אך מצד שני, כמו התולעת שבפיה יכולה להכרית את הכול, כך גם אתה יכול להרוס אנשים עם הפה שלך! כאשר האדם משתמש בפיו, ובמקום לספר תהילות ה', הוא מחלל את הפה בדיבורים אסורים של לשון הרע ורכילות, הוא משחית את כלי השרת שניתן לו.
לכן המלאך סוטרו על פיו רגע לפני שהוא יוצא לאוויר העולם, כי על ידי זה הוא כמו אומר לילד שנולד, דע לך זה התפקיד הכי חשוב שיש לך בעולם, להשתמש בפה שלך כדי לספר בו תהילות ה', ללמוד תורה, לומר את מילות התפילה, ואם חלילה לא תנצל את לכך אלא לדברים אחרים, דע לך "חיים ומוות ביד הלשון".
מקרה נוסף בהם חכמינו אומרים שיש לתת לילד מכה על פיו מופיע בהגדה של פסח שבה נאמר, "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול".
לגבי הבן הרשע אומר בעל ההגדה, "… וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם, לִי וְלֹא לוֹ, אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל".
ויש לכאורה לשאול, וכי כך ראוי לעשות בליל חג? להכות את הבן באמצע שולחן ליל הסדר?
על כך אומר הגאון מווילנה, כי אם ניקח את המילה "רשע" בגימטרייה 570, ותוריד ממנה את הסכום של המילה "שניו" 366, נקבל את הסכום של "צדיק" 204, וזו הכוונה "הקהה את שניו" כי בתוך כל יהודי ואפילו הרשע, בתוך תוכו מסתתר "צדיק" שהיא נשמתו הטהורה.
הרב אבישי בטשוילי – רב קהילת "כרמים" ראשון לציון
לעילוי נשמת הרב בן ציון ע"ה בן אברהם ולאה הי"ו בטשוילי
