פרשת 'וילך'
השנה היא שנת "הקהל" שתמיד באה אחרי שנת שמיטה ומצות הקהל מובאת בתורה בפרה"ש [לא-י-יג] ועניינו של המצווה היא להקהיל את כל עם ישראל, והמלך היה קורא להם בתורה מתחילת חומש דברים.
בהקשר לזה מובא בגמ' [חגיגה ג.]: ת"ר מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר בן חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום, אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותים [ומבאר רש"י: ואין זה ראוי שנדבר בפניך] אמר להם אע"פ כן אי אפשר לבית המדרש בלי חידוש. שבת של מי היתה, [שכן נהגו שרבן גמליאל דורש שלוש שבתות ורבי אלעזר בן עזריה שבת אחת ראה ברכות כח.] שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו: בפרשת "הקהל" ומה דרש בה? נאמר בתורה: "הקהל את העם והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
ודרש בה ראב"ע: אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להם מרגלית טובה היתה לי בידכם ובקשתם לאבדה ממני.
רבי יוסף חיים שאל על זה בספרו ["בן יהוידע" על מס' חגיגה] שלפי הגירסא של הגמ' מרגלית טובה היתה לי בידכם [ואמנם יש גמרות שלא גורסין את המילה לי] ובקשתם לאבדה ממני, מובן מדבריו של רבי יהושע שיש בדרשה זו דבר שנוגע אליו דווקא, וא"כ מהו הדבר שנוגע אליו ששמח על כך שאמרו לו אלא מנעו ממנו.
ומבאר רבי יוסף חיים שם, שאם אנשים באים ללמוד ונשים באות לשמוע באיזה נשים מדובר, כי אם מדובר בנשים שמבינות את הדרשה הרי הם כלולים בכל האנשים שבאים ללמוד, ואם מדובר בנשים שאינם מבינות,אז גם לגבי הנשים יש לשאול כפי ששאלה הגמ' לגבי הטף למה באין? כי איזו תועלת יש בשמיעה ללא הבנה. ומכאן מוכיח רבי יוסף חיים שיש תועלת בשמיעת הנשים גם אם אינם מבינות, וכן מובא בזוהר [פ' שלח] שצדיק אחד ראה היכלות בגן עדן ששם יושבות הנשים דוקא ומשתדלות בציווי התורה ובטעמיהם, וצריך להבין מנין לנשים בגן עדן השגה בעסק התורה, היות ובעולם הזה אינן עוסקות ואינן מצוות בלמוד התורה. אלא, וודאי שהנשים שמעו תורה בעוה"ז מהאנשים הלומדים ואף אם אינם מבינות נשמתם קולטת את דברי התורה, והתועלת בכך היא שמכוח שמיעה זו יעסקו הנשים בתורה בגן עדן. אבל, לגבי הטף שאינם מטים אוזן לדברי תורה, שאלה הגמ' למה באין ועונה הגמ' ליתן שכר למביאיהם.
ובמשנה במס' אבות [ב-ח] רבן יוחנן בן זכאי משבח את רבי יהושע בן חנניה: "אשרי יולדתו", ובאר שם הברטנורא שמיום שנולד לא הוציאו אמו לבית המדרש, ועד עתה חשב רבי יהושע שאולי לחינם טרחה אמו להביאו לבית המדרש, שהרי לא הבין דבר מהנלמד שם, אבל לאחר ששמע חידוש זה ליתן שכר למביאיהן,הבין רבי יהושע שכאשר אדם או ילד שומע דברי תורה גם אם אינו מבין נשמתו קולטת אותם וממילא היה תועלת בכך שאמו הביאתו לבית המדרש ושמע דברי תורה בעריסה אף שלא הבין. ועל כך שמחו מאד ואמר: מרגלית טובה היתה לי בידכם ובקשתם לאבדה ממני.
ואם כן ניתן ללמוד מכאן שתועלת גדולה יש בהרגלת הילדים מגיל קטן לבא לבית הכנסת ולשמוע דברי תורה, ואף שאינם מבינים מ"מ נשמתם קולטת את דברי התורה ויש להם תועלת לכשיגדלו, וגם התוס' במגילה שם כותבים, שעל זה סמכו להביא קטנים לבית הכנסת כדי שיקלטו אוזניהם קדושה ודברי תורה והם נקלטים בנשמת הילדים וניכר בהם הדבר כשהם גדלים. וידוע הוראותיו של הרבי מליובאויטש שבמיוחד בשבת "הקהל" לכנס ילדים לכינוסי תורה וקדושה וזאת כפי האמור בתורה: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" ז"א שבזכות זה שהקטנים באים לשמוע ד"ת בקטנותם אז כשיגדלו יהיה להם קל לשמוע וללמוד את דבר ה'. ויהיה רצון שכל ילדי ישראל בכלל וילדינו בפרט יזכו להיות מאלה שבאים מגיל קטן לשמוע את דבר ה' ומגיל קטן מתחנכים ברוח תורתנו הקדושה, ויה"ר שיהיה גמר חתימה טובה לנו ולכל ישראל אמן, ובברכת יקהל גדול ישובו הנה.
הרב יצחק מוזגרשוילי הי"ו מלוד
