פרשת 'שמות'
בגמרא [סוטה יב'] מובא:תנא עמרם היה גדול הדור.כיוון שאמר שפרעה הרשע "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" אמר עמרם:לשווא אנו עמלים,עמד וגירש את אשתו. עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהם.אמרה לו בתו מרים,אבא גזרתך קשה משל פרעה.פרעה לא גזר אלא בעולם הזה,ואתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא.פרעה גזר רק בעולם הזה שהילדים נולדים ומתים. אך חוזרין הן לעולם הבא.אבל אתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא.שכיוון שאינם נולדים ,אינן באין לעולם הבא.ע"כ. ויש להבין ,ולהסיק מדברי הגמרא הללו, שבעצם לידת האדם בעולם,יש ערך לחייו,ואפילו שאינו חי אותם,כי אם לכמה שעות בלבד.שאז מכיון שנולד בעולם הזה,הוא בא לחיי העולם הבא הנצחי בזמן הגאולה העתידה.ויש להבין מה ערכם,ושוויים,של חיי התינוק ביום הראשון ללידתו? אין הוא שומע ! אין הוא מדבר! ואין הוא רואה! ישן הוא 24 ש' ביממה,וחושיו אינם מפותחים דיים,בשר ועצמות הוא,ואין לו כל הבנה בחיים,ובכל זאת מאושרת הנשמה, רק משום שהיא מצויה באויר העולם הזה,בעולם הבחירה, באויר של השוק בו קונים עולם הבא.עצם ההימצאות באוירה של עולם הבחירה ומקום העליה,זכות היא לנולד.יקרים הם חיי העולם הזה, משום שבהם ברגעי החיים כאן, רוכשים בני האדם את עולמם הבא. ואפילו חיי תינוק בן יומו חשובים. שכן באותן שעות בהן חי, סובל הוא יסורי העולם הזה יסורין שעל ידם מוקנים לו חיי העולם הבא. מרים הוכיחה את עמרם אביה, כי אין עליו לגזור על הפסקת הלידות, כי אפילו שאותן תינוקות הנולדים עתידין להיות מומתים ע"י פרעה, בכל זאת כדאי לנשמות אלו לרדת לעולם הזה,בכדי שעל ידי כך יזכו לחיי העולם הבא.אם הם כך חיי ערכם של תינוק בן יומו,כל שכן כמה גדול ערך החיים של גדול שיש בו דעת ויודע ויכול לנצל את כוח בחירתו,שהוא מחונן בו מאת השי"ת, כל רגע ורגע,שיכול האדם להגות בתורה, ובדעת עליון, מחייבים את האדם להודות להשי"ת,על אושר החיים שלו,שניתנו לו ממרום.
משה רבינו ע"ה התחנן לפני הקב"ה, והתפלל 515 תפילות, בכדי שיניחוהו בחיים, אף שיהיה בדמות של ציפור כנף,והעיקר שיוכל לשאוף את אוויר העולם הזה.יקרים הם החיים! אם רק היינו יודעים איך להעריכם, וכיצד לנצל את אושרם וסגולתם. גם חיים רופפים,ומלאי יסורים,גם הם יקרים הם.
ידועים דברי המקובלים,שכשהשבטים מכרו את יוסף,הם פגמו בשני השמות "הויה" – "אהיה" והיו עשרה במכירת יוסף,הרי ששם "הויה" בגמט' 26 נפגם עשר פעמים.26 כפול 10=260. וכשהקב"ה מתגלה למשה בסנה נאמר "וירא ה' כי סר לראות" שמשה חשב שצריכים ישראל להיות בגלות מצרים 260 שנה מכיוון שפגעו בשם "הויה" י' פעמים,"וירא ה' כי סר לראות" ה' רואה שמשה סר לראות את סוד סר, ס'- ר' = 260 בגמט',ושאל משה להקב"ה, אתה מבקש ממני לבשר לעם ישראל את הגאולה, והלא אינם במצרים כי אם 210 שנים.ומה אומר להם.שהם יודעים משום מה שצריכה גלותם להימשך סך הכול 260 שנה. סר [260] לראות. א"ל הקב"ה אמור להם שנשלחת בשם "אהיה", שתיקון "אהיה" שהוא 21 בגמט' כפול 10=210. אמור להם שעתה הם מתקנים סוד "אהיה" ביציאתם ממצרים. ואת ה-50 הנותרים לתשלום תיקון שם "הויה" כפול 10 שהם 260. זה יתוקן בקבלתם את התורה בהר סיני בתשלום 50 יום מצאתם ממצרים. [ע"פ כתבי הארי ז"ל.תורה וחיים.ילקו'א ילקו'ר,פרדס רימונים,ועוד] ידידיי! ראו גם ראו,כמה קשה לירד לעומק מושג,בגאולה העתידה,כי אפילו בני הדור ההוא דורו של משה, ומשה בכללם,לא נגלה להם ולו סוד זמן הגאולה.כי אם למשה בבוא עת הזמיר. ואפילו משה בשומעו שהגאולה קרובה יותר משחשב, תמה, עד שהופיע עליו רוח ממרומים וביאר לו את סוד הגאולה. גם יעקב אבינו ביקש לגלות לבניו את הקץ, ונסתלקה ממנו השכינה [רש"י ברא' מט-א] כמאמר חכמינו במדרש, שוב, גם יעקב חישב את קץ גלות מצרים,וידע שיש פגימה בשם "אהיה" כפול 9 כנגד 9 השבטים.9 כפול 21 = 189. קץ בגמט' 190. ויעקב חישב את קץ גלות מצרים וחשב שיגאלו בשנה ה-190. אך נסתלקה מחשבונו השכינה. כי גם הקב"ה היה שותף במכירת יוסף. [כידוע במדרשים] ואם כן נמצינו למדים שצריכים היו לתקן 10 פעמים שם "אהיה". 10 כפול 21 [אהיה בגמט' 21] = 210. ביקש יעקב לגלות לבניו את הקץ של גלות מצרים בקץ שנים [190 שנה] ונסתלקה ממנו שכינה [שגם כן היתה מעורבת במכירת יוסף] שעם השכינה יחד התיקון צריך היה להיות 210 שנים. הרי לנו שגם יעקב אבינו טעה בחישוב הקץ. וגם דניאל רצה לגלות את הקץ, ונסתם ממנו ושאל למלאך: "עד מתי קץ הפלאות"… "כי למועד מועדים וחצי,וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה: ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדוני מה אחרית אלה? ויאמר לך דניאל כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ".. "אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמשה: ואתה לך לקץ,ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין:" [דניאל יב-ו-יג] וכבר נכתבו על כך מאות פירושים, ואין איתנו יודע עד מה. וכמו שאמרו קדמונינו בגרוזיה, היודע סוד הקץ אינו מגלה, והמדבר על כך אינו יודע,ואוי למי שיזכה לביאת המשיח ואבוי למי שלא יזכה,ואם יעקב משה,ודניאל נסתם מהם חזון? אנו אין לנו אלא להישען על אבינו שבשמים [סוטה מט:] ונישא תפילה לפני שוכן מעונה, וכאומרנו בברכת המזון: הרחמן הוא יחיינו,ויזכנו,ויקרבנו לביאת המשיח ולבניין ביהמ"ק ולחיי העוה"ב, אמן כן יהי רצון.
מאת הרב יעקב גגולאשוילי שליט"א רבה של אזור ד' ה' באשדוד.