שמות
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה משמעות הזיכרון אצל הבורא יתברך: "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זיכרון לבני ישראל, ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון" (שמות כח'
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח כתב הרה"ק מטריסק בספרו מגן אברהם, בעת קריאת השירה, מתעטר המלך בכתר מלכות ממלא משאלות בני ישראל לטובה: פתח ואמר, שבת זו נקרא 'שבת שירה' ע"ש שקוראין בו
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו \ פרשת יתרו // לא רק להתלונן, לדעת לבנות. שאלת האחריות הציבורית והאופן שבו אדם מבקר את הנהגת דורו איננה חדשה. בכל דור ודור, ובוודאי בתקופות של משבר,
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו סוד המעשים: "ויבא משה ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה', ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה" (שמות יט,
הרב אלישי זיזוב בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא יציאת מצרים כיסוד המהפכה הרוחנית המעבר שמתחולל בפרשת בא הוא מן האירועים המכוננים ביותר בתולדות עם ישראל. לא מדובר רק בשחרור גופני של עם עבדים, אלא במהלך כולל
ר' דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא השליח הרב דונין מהצפון, מתאר כי בעולם החסידויות ישנם 3 חסידויות עיקריות שלכל אחד מהן, יש מאפיין ייחודי. 1. בחסידות ברסלב דוגלים בשמחה – אבל האמת היא שהם
התמ' סימון ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח כתוב בפרשתינו "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם, ולקטו דבר יום ביומו" (ט"ז, ד'). מפרש על כך הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א בעל ה"נועם אלימלך": הקדוש
ר' יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות "ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" (א-כב) לכאורה צריך להבין מדוע גזר פרעה להמית את הבנים דווקא על ידי זריקה ליאור ולמה לא על
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא רק להתבונן: הקב"ה מכין את משה ואהרון לקראת בואם אל פרעה, ואומר להם פרעה ידרוש אות ומופת כדי להיווכח שאכן יש כאן אמירה מספקת מבחינתו. אם כן האות
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות התורה מספרת לנו על ירידתו של יעקב ובניו למצרים, התורה מתארת ומספרת איך זרעו של יעקב גדל במהירות והפך לעם גדול.. "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד

