ר' יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'

ר' יוסף מודזגברישווילי  בדברי תורה לפרשת 'וישב'

פרשת וישב

'וינס ויצא החוצה' (לט-יב)
בגמרא במסכת יומא לה מובא, תנו רבנן עני עשיר ורשע באים לדין, שואלים לעני מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותיי אומרים לו כלום היית עני יותר מהלל, ולעשיר שואלים מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עשיר הייתי וטרוד בנכסיי שואלים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר בן חרסום, ורשע שואלים אותו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר נאה הייתי וטרוד ביצרי אומרים לו כלום נאה היית יותר מיוסף הצדיק? ובכל זאת גבר על יצרו.
וצריך להבין, איך אפשר לבא לאדם בטענה תהא כיוסף הצדיק? או שתהא לך אהבת תורה כהלל? ואם כן, מה רוצים ממנו? בתפילה אנו אומרים נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש, וכי אנו משווים את עצמנו באמירת קדושה כמו המלאכים הרי זו דרגה אחרת לגמרי? חז"ל אמרו אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם הם כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר.
אך למה דווקא בחרו בחמורים? ויש לומר שכמו שהבריאה מורכבת מארבעה יסודות חי צומח דומם ומדבר וכל אחד אינו תוספת מעלה על חברו שהרי כל בריאה היא נפרדת בפני עצמה שאם יינטל כח החיות מן החי לא יהא כצומח, ואם יינטל כל הצמיחה מהצומח לא יהא כדומם אלא גרוע ממנו.
נמצאנו למדים, שכל בריאה הרי היא דבר בפני עצמו וכמו כן אנו כלפי הדורות הקודמים איננו בדרגה פחותה מהם בלבד, אלא הרי אנו כבריאה בפני עצמה וכשם שלדומם אין השגות במעלות הצומח ולצומח אין השגות במעלות החי ולחמור אין השגה במעלת בני האדם ולבני האדם אין השגה במעלת מלאכי מעלה שאין לנו כלים להשיג את ההשגות הללו. כמו כן אנו כלפי הדורות הראשונים כבריאה בפני עצמה וללא כלים להשיג במח בשר ודם כמונו את דרגתם והשגתם וקל וחומר שלא נדע מחשבתם, ואף אם ניקח את דעתם של מאה איש מדורנו כנגד אדם אחד מדורות הקודמים הרי זה כמו שניקח מאה חמורים נגד דעה של אדם אחד וכי נוכל לומר שיש כאן דעת רוב.
ועוד צריך ביאור מה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה שהבחירה ביד האדם להיות רשע כירבעם בן נבט או צדיק כמשה רבנו, ולכאורה היאך יכול האדם להשלות את עצמו ולחשוב שיכול להגיע לדרגת משה רבנו, אלא התשובה היא שכל אחד ידונו אותו לפי כוחו. לא יאמרו לאדם למה לא היית משה רבנו אלא אם יכולת ללמוד תורה בדרגה גבוהה ולמדת בדרגה נמוכה יבואו אליו בטענות למה התרשל בלימוד התורה, ולא יגידו לאדם למה לא היית הגאון מווילנא או המהרי"ל מדיסקין אלא למה לא היית אתה לפי הכוחות שלך למה לא עשית את המקסימום שלך, ולכן אנו אומרים נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש כלומר שאנו נעשה את המקסימום שבכוחותינו וזה יחשב כמו מלאכי הקודש. (יקרה מפנינים)
ר' יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*