פרשת במדבר
"ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני.. נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר.." (במדבר ג-א-ב)
רואים בפסוקים אלו כי בניו של משה רבנו לא הוזכרו אלא רק של אהרן ואם כן מדוע יחסם הכתוב גם למשה? אומר רש"י שנקראו תולדות משה, כיון שלימדם תורה, וכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.
מקשה החתם סופר מדוע בכל זאת לא מוזכרים בפסוק גם בניו של משה? ותרץ החתם סופר שבני אהרן היו תולדותיו בתורה שבאו ללמוד תורה מפיו, אבל בני משה, אף על פי שהיו בניו מכל מקום לא הגיעו לדרגתם של בני אהרן, מפני שלא למדו תורה מאביהם. עול ישראל היה על משה רבנו עד שלא היה לו פנאי להשגיח על בניו ולמשוך אותם ללמוד תורה. אבל בני אהרן באו מעצמם ללמוד אצל משה. חינוך הילדים הוא עיסוק שדורש הקצאת זמן, אי אפשר לדבר עם ילד בשיחה ארעית שאינה מלב אל לב, ילד הרואה שהוריו מתעניינים בו וחפצים בהצלחתו התמידית, לימודיו יהיו יותר בחשק ובמרץ, אבל כשאין להורים פנאי להקדיש לילד, הוא מזניח את לימודיו, כמו שהיה עם בניו של משה שלא למדו מאביהם תורה.
מסופר על אברך תלמיד חכם שבנו לומד בישיבה. פעם סיפר הבן לאב שהשבת הוא עולה חזן בפעם הראשונה בישיבה, האב החליט לעשות הפתעה לבנו ולהוכיח לבנו עד כמה הוא מעוניין לשמוע את תפילתו כשליח ציבור בליל שבת ביקש מילדיו לישון מוקדם, מכיון שמחר הולכים להתפלל בישיבה של האח הגדול. בבוקר הופיעו האב וכל המשפחה בפתח הישיבה, הפתעה גדולה, שעה וחצי הליכה שמחה גדולה ונגרמה לבחור שראה את משפחתו שמחה בשמחתו, חוויה כזו תיחרט במוחו של הבן וירגיש עד כמה הוריו מסורים וכך הקשר ילך ויתחזק.
אימו של החפץ חיים נשאלה פעם כיצד זכתה לבן שיאיר את עיני העולם כולו, השיבה האם: לפני חתונתי ביקשה אימי המנוחה לשוחח עימי כמה דקות וכך אמרה לי, בתי אנו מצווים לגדל את בננו לתורה וליראת שמים, על כן אני מבקשת ממך בכל עת פנוי טלי סידור זה בידיך והעתירי תפילה לפני בורא עולם שתזכי לגדל את ילדיך לתורה ויראת שמים ואל תשכחי להזיל דמעות בעת תפילתך, ואימי העניקה לי סידור ובו תפלות וספר תהילים וזה מה שעשיתי. בכל פעם שסיימתי את עבודות הבית או כאשר הנחתי סיר על האש הייתי נוטלת את הסידור שקיבלתי מאימי ופונה בדמעות שליש לבורא עולם שאזכה לגדל את בני ישראל מאיר להיות תלמיד חכם וירא שמים..
מסופר על נער אחד שהוריו היו גרושים והיה חי עם אימו, אותו נער היה בעייתי במיוחד, מחוסר היכולת להשתלט עליו העבירה אותו אימו לבית אביו ומשם עבר לסבתא שלו, הסבתא שהייתה זקנה עם קשיי ראייה לא הבחינה בתעלוליו. יום אחד הביא הנער את תעודתו מבית הספר וביקש מהסבתא לחתום עליה, הציונים היו נמוכים מאוד ועקב כך היה צריך להישאר כיתה בשנה הבאה. הסבתא לא ראתה את הציונים ושאלה מה הציונים, הנער ענה שהכל טוב מאד. הסבתא אמרה לו בלב חם ואוהב שהוא הנחת היחיד שיש לה בחיים, חיבקה ונישקה אותו ואמרה לו עוד שבחים עליו, וזה חימם לו את הלב, הילד נהנה מאוד מהמחמאות עד שהפך עורו לגמרי השתפר ועלה ושינה תדמיתו והחל להשקיע ולהתאמץ בלימודיו ואף המורים החלו לשבח אותו עד שעלה והצליח.
כוחו של מילה טובה הכוונה נכונה והסבר נכון נותן הערכה נכונה.
מסופר על ילד קטן שבשבת קודש פסע ברחובות ירושלים ירד בשער יפו ועשה את דרכו לכותל שחצה את השוק. לנגד עיניו ראה נצנוץ, התכופף ומצא מטבע זהב שאפשר היה לחיות ברווח עם מטבע כזה כשבועיים. העוני היה קשה בבית שלו וידע כמה זה ישמח את ההורים שלו אבל שבת היום וזה מוקצה ואי אפשר להרימו בשבת, מה עשה? הניח רגלו על המטבע והחליט שלא זז עד מוצאי שבת, עדיין נותרו 4 שעות. לא חשב הרבה ועמד על המטבע במתינות וסבלנות בדיוק עבר שם אחד אחמד וראה את עמידות של הילד וניגש אליו הנער הערבי ושאל את הילד למה אתה עומד כאן, ענה לו בתמימות וסיפר שמצא מה שאסור עליו להרים בשבת כיהודי, לכן עומד כאן עד צאת השבת ואז.. לא הספיק לסיים את המשפט בעט בו הערבי גלגל אותו על הרצפה לקח את המטבע ונעלם. היהודי הקטן התעשת מהמכה וחזר לכיוון השכונה מצוברח, וכך נכנס לבית הכנסת. בית הכנסת של האדמו"ר ר' נחום מצ'רנוביל והוא הילד היה לו תפקיד קבוע להכין סעודת שלישית ולהגיש. אותו היום היה מצוברח ולכן לא סידר. כשנכנס האדמו"ר ראה את הילד עצוב ושאל מה קרה? הילד סיפר את קורותיו, הרבי הקשיב בתשומת לב ואמר לו עכשיו תסדר ואחר צאת השבת תבוא אל ביתי, במוצ"ש הלך הילד לביתו של האדמו"ר כשנכנס לחדרו פתח הרבי את מגירת השולחן והוציא מטבע זהב, הנה המטבע הזה שלך, אבל בתנאי מבקש אני את שכר המצווה שקיימת היום, שכר המצווה? התרגש הילד מה הכוונה?
א"ל האדמו"ר היום קידשת שם שמים באופן מיוחד לא רצית לחלל שבת וקדושתה עמדת בסבלנות יותר משעה והנה לך מטבע זהב ותן לי את שכר המצווה, הילד ענה המום ולא ידע להעריך נכון מה שקרה, ואמר אם כה גדול שכרה של המצווה הרי שהיא איננה עומדת למכירה, נישק הרבי את הילד.
ערכן של מצוות הערכה נכונה והגישה שצריך להעניק בחינוך הילדים יזכנו ה' ית' לדעת להעריך נכון ולחנכם נכון ולזכות לנחת דקדושה.
שבת שלום ומבורך
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
