פרשת ואתחנן שבת נחמו
סמיכות הפרשה לסוף פרשה הקודמת "ואת יהושע ציותי בעת ההיא לאמור לא תראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם" "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" כאשר צוה משה ליהושע שלא לפחד מהממלכות שהוא עובר שמה.התחיל להתפלל על עצמו.שהרי לכאורה קודם היה צריך להתפלל ואחר כך לצוות את יהושע.אלא ידוע שה' נשבע "לכן לא תביאו את הקהל הזה.והכוונה שמשה ואהרן לא יהיו עוד מנהיגים ושרים על ישראל להביאם לארץ ורק איש אחר ולא נגזר עליהם בלשון לא "תבואו אלא תביאו" ולכן לאחר שציוה משה ליהושע להיות המנהיג התפלל על עצמו… ואמר לו ה' "רב לך" בתמיה האם ראוי לך והגון הדבר שיהיה יהושע רב לך ואתה תהיה תלמידו.
ומשה התפלל בלשון תחינה ובאותה מידה שאמר לו ה' "וחנותי את אשר אחון" ואעפ"י שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים,אין מבקשים מה' אלא מתנת חינם שלא יינכו מזכויותיהם וכן אמר יעקב קטונתי מכל החסדים וכו' .אמר לו ה' מי שיש לו זכות אתן לו כפי זכותו ומי שאין לו זכות אתן לו מתנת חינם בלי קצבה.ולכאורה מדוע זה שאין לו זכות מקבל יותר.אלא הכוונה כאן שאין מדובר מי שאינו רוצה לקיים המצוות ח"ו אלא שרוצה ואין לו יכולת ללמוד להתפלל או לעשות צדקה והא מצטער על כך מעלה עליו הכתוב כאילו עשה וקיים .וזהו שאמר ה' למשה היות ורצונך בזה ייחשב לך כאילו נכנסת לארץ ישראל וקיימת את כל המצוות התלויות בה.וזהו "אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלוהי חפצתי ותורתך בתוך מעי".
ועם כל זה היה קשה למשה שלא יכנס לא"י משום שבאותו זמן באו הערב רב למשה להכעיסו ולומר לו שאינו נכנס לארץ משום שאין הארץ טובה ואילולי זה היה מתפלל והופך עולמות כדי להיכנס יחד עמנו לא"י.וזכורני מאת הרב חכם רפאל זצ"ל שהזכיר כאן את העליה מגרוזיה של אחינו בנ"י.שחלק מהם שכבר עלו או שהיו צריכים לעלות וכעסו ואמרו הנה אלו הרבנים והמנהיגים נשארים ולנו אומרים לעלות ולעזוב את כל אשר לנו.והיא מידה רעה מאד.וכמו שמצינו אצל חוה שאכלה מעץ הדעת ונתנה גם לאישה עמה ויאכל כדי שלא תמות רק היא ואם מתים כולנו נמות חלילה,וכמו שאומרים הטיפשים שאם אני הפסדתי גם אחרים יפסידו וזהו נחמת הטיפשים צרת רבים חצי נחמה.
וידוע שבשנת תשל"ג לקראת ראש השנה ננסו הרבנים .רבי יעקב דבראשוילי ורבי רפאל אלאשוילי ביחידות אצל הרבי מלובביץ.ובין הדברים אמרו את חששם על עליתם לארץ האם היתה מוקדמת מדי או לא.ואמר להם הרבי את דברי האדמו"ר הצמח צדק.כשהספינה עלולה לטבוע בים ויש אפשרות להציל את נוסעיה ,אזי הקברניט מוריד קודם את כל הנוסעים ואחר כך יורד בעצמו.ומכאן שהיו צריכים לדחות את עלייתם מלכתחילה.וכן היה אומר הרב עימנואל מתביליסי זצ"ל."עד שישארו מנין מתפללים לא אעזוב אתכם".אולם ל נתנו לו מנוח אלו פורקי העול,וחשש שלא ילשינו עליו שנשאר כאן כדי להעלות אחרים ולהרחיקם מן הממשלה.וכמו כן אמר ועל משה שאותנו מכניס לא"י והוא נשאר כאן במדבר.וע"כ בא משה ואמר להם לא פחות מכם רציתי להיכנס לא"י אלא שנגזר עלי ,ועל אף שהתפללתי 515 כמנין ואתחנן ובעת ההיא שהיה עת רצון ואמרו חז"ל "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.ואם היו ישראל עצמם מתפללים על משה רבם היו נשמעין.אולם הם לא האמינו שיתקבלו תפילותיהם כי אמרו אם תפילת משה לא נתקבלה שלנו על אחת כמה וכמה ,וזהו שבכה יהושע ואמר "הושיעה ה' כי גמר"[לשון יחיד]כי פסו"[לשון רבים]אמונים מבני אדם:וידוע שהשאירו את משה לתקוה ונחמה ,כשכ' "כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל".אשרי העם שככה לו.גמט' "משה" אשרי העם שה' אלוהיו."נחמו נחמו עמי אמר אלהכם".
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד.
