פרשת בא
בפרשתנו נשלמים כל עשר המכות שניחתו על המצריים. ורבו ההיבטים במפרשים השונים ובספרי הסוד לטעם שבאו דווקא עשר מכות על מצרים. ומדוע דווקא מכות אלו? ובקצרה אפשר לסכם שהיו מכות אלו כמעין מידה כנגד מידה. במה שפשעו המצריים, בו הם הוכו. ואפרשם מעט מעט.
מכת דם – מכות מצרים החלו במכת הדם בה הוכה היאור שהיה מקור המים היחיד של המצריים. כי פרעה שהיה מלך האימפריה האדירה "מצרים" מרוב הצלחתו היה מתרברב ומייחס את עצמו כמו אלוה עד שהעז והכריז (יחזקאל כ"ט-ג'): "לי יאור ואני עשיתיני" – כלומר, בן אלוה אני, בן אלמוות! והיה מייחס את עוצמת היאור אל עצמו. ולכן ציווה שכל בן הילוד אצל בני ישראל היאורה תשליכוהו! על כן הכה אותו ה' יתברך בתחילת המכות באותו יאור, במקור גאוותו, ושם החל להכניעו!
צפרדע באה משום שהיה פרעה אמור להכיר בגדלות ה' ע"י יוסף הצדיק שהציל את כלכלת מצרים וע"י יעקב אבינו שברדתו למצרים פסק הרעב. והיה לו לפרעה להלל ולשבח לבורא עולם ולקדש שמו בעולם. והוא מחמת רוע ליבו וקשיות ערפו ושילום רעה תחת הטובה עשה בהיפך והכריז ואמר: "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח". אמר השי"ת: אשלח בו ייצור שפיו לא פוסק מעולם מלקרקר – הצפרדע. ונכנסו הצפרדעים לתוך תנורי האש של המצרים על מנת לקדש שם שמים. וזכו הצפרדעים הללו ולא מתו וחיו. וכל זאת ללמד את פרעה מהו קידוש ה' ופרק בהכרת הטוב!
כינים – המצרים שלטו על בני ישראל בגופם ועינום והפכום לעבדים. והיה גופם של העבדים שורצים כינים. ומידה כנגד מידה מלאה כל ארץ מצרים בכינים.
ערוב – המצרים היו משלחים את בני ישראל לצוד חיות מסוכנות בתקווה שייהרגו ע"י החיות ובכך יצומצמו בני ישראל ונקט בכל השיטות האפשריות על מנת למעטם מבחינה כמותית. אמר הקב"ה: אתם רוצים שיתפסו בשבילכם חיות? אביא את החיות אליכם.
דבר – הוכו בו הבהמות ומקנה המצריים. היות ובני ישראל רובם ככולם היו רועי צאן בבואם למצרים. ופרעה החליף עבודתם ונתן להם לעמול בבניה… ולבני עמו ייעד רק תפקידים זוטרים כרועי צאן. אמר הקב"ה: אכה את צאנך ובקרך!
שחין – הוכו בו כל המצרים בגופם. ומכה זו קשה היא במיוחד לחיי זוג. אמר הקב"ה: אתם המצריים רציתם למעט את בני ישראל ע"י שהפרשתם הנשים מן הגברים, אזי אני אפריד אתכם המצריים מבנות זוגכם ע"י השחין ולא תתקרבו זה לזה.
ברד – היה הברד יורד ועמו קולות רמים ומפחידים. פרעה שהיה אומר: מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה'-ב') – על כן השמיעו ה' מעט מקולות היוצאים ממשרתיו. "קול ה' על המים קול ה' חוצב להבות אש (תהלים כ"ט).
ארבה – במכת הארבה הוכו כל החיטה והשעורה בארץ מצרים. כי המצרים לא נתנו לעבדים לאכול לחם כי אם מצות יבשות. כל הארץ הוכה בחיטה ובכל צומח המחיה בני אדם.
חושך – היו בנות ישראל משתדלות ללדת בחושך כדי להסתיר בניהם שלא יחטפום המצריים. על כן באה מכת החושך והחשיך כל מצרים שלושה ימים.
מכת בכורות זו המכה שסיימה את סדרת עשר המכות. מכה זו היא משום שפרעה עצמו היה בכור. וגם בנו של פרעה שהיה בכור הוכה בה. ופרעה רצה לאבד את ישראל שנקראים בנו בכורו של השי"ת. ובמכה זו הרגישו בכל בית ובית במצרים את יד ה' כי אין בית אשר אין שם מת (מלוקט ממפרשים רבים).
– ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף (שמות יב'-ז') – ומשה הפך את הסדר כשציווה את בני ישראל על שחיטת הפסח וכה אמר להם (שם פסוק כ"ב): "והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות". ולמה? וכתבו המפרשים שזה משום שהקב"ה מונה קילוסם של ישראל מלמטה למעלה. על כן הקדים השי"ת את המזוזות למשקוף. כי המזוזה היא למטה מן המשקוף ללמדנו שהשפע שמושפע מלמעלה הוא ע"י הגורמים הפועלים מלמטה. כלומר, האדם מצווה לקיים המצוות מלמטה, ואזי השפע הרב יורד מלמעלה. קודם המזוזות, ואח"כ בא שפע מן המשקוף. אך משה מפאת כבודו של השי"ת הקדים את המשקוף למזוזות ללמדנו שהשפע יורד מלמעלה למטה. ללמדנו מכאן שהשי"ת מייחד את ההצלחה לברואים. ומשה מייחס את ההצלחה לבורא העולם. כי על אף כל מעשי האדם, מזלו נגזר עליו מלמעלה (כלי יקר).
– ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה (שם י"ב-מ"א). שלושה זמנים אנו מוצאים לשנות ישיבת אבותינו בארץ מצרים. האחד: בברית בין הביתרים אמר השי"ת לאברהם אבינו כי גר יהיה זרעך בארץ… ועינו אותם ארבע מאות שנה. שנית: בפרשתנו כאן שכתוב שהיו אבותינו במצרים ארבע מאות ושלושים שנה. ואילו בחז"ל ידוע הוא שמושב אבותינו במצרים היה מאתיים ועשר שנים. וא"כ מה פשר המספרים הנ"ל, ואיזה הוא הנכון?
והתשובה היא שכל המספרים נכונים כי בפועל היו אבותינו עבדים 210 שנים. אך מתאריך לידתו של יצחק אבינו ועד יציאת מצרים היו 400 שנה. אך מיום ברית בין הביתרים בו נגלה ה' לאברהם ובישר לו על גלות מצרים היו 430 שנה. א"כ תלוי מאימתי אנו מחשבים את השנים של הגלות. מיד מדיבור ה' עם אברהם או מלידת יצחק או מהעבדות במצרים (רבינו בחיי).
מתוך עיתון סינאתלה – איגוד ועד רבני יהדות גאורגיה
