פרשת כי תשא
"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"
אחד הטעמים לנתינת מחצית השקל הנו כדי לפקוד את עם ישראל, כלומר "מפקד אוכלוסין" אם כן שואלים המפרשים מהו שאמר הכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט”?!
הרי אם המטרה היא כדי לספור, בעינן נתינה מדוייקת.
ויש לומר ההסבר בזה, דאם יבואו עשיר ועני יחדיו ויאמר לו העני "אין לי מספיק כסף, אתן 10 אגורות ואתה תשלים ל – 90", במקרה זה אומרת התורה, הרי מבחינת הספירה זה לא יפריע, אך התורה מדגישה דכ״א יביא את אותו הסכום, וידוע הענין ד"מחצית", דכל יהודי צריך להרגיש כי הוא חצי אדם ללא חברו, לחזק את מידת "ואהבת לרעך כמוך", וכמו שמסופר על ילד בת״ת שהגיע לאותיות.. ולא ידע כיצד לבטאן, וא״ל המלמד דשתי נקודות הוי שם ה', וכשהגיע הילד לסוף פסוק וראה הנקודותיים, שוב פעם קרא שם ה', א״ל המלמד, לא! שתי נקודות סמוכות אחת לשניה ובאותו מישור הוי שם ה', אך כששתי הנקודות הן אחת למעלה מהשניה אין זה שם ה', אלא סוף פסוק, אין זה מטרת החיים.
טעם נוסף למחצית השקל, דהרי ידוע דהשעבוד היה רד״ו שנים במקום ת״ל שנים "ומושב בנ״י במצרים ל׳ שנה.
וישנו מדרש דהיו עוד 5 שנים שנשארו בנ״י במצרים, כלומר בסה"כ 215 שנים, וזהו "מחצית השקל", מחצית "שקל", בגימ׳ 430, כלומר מטרת הנתינה היא זכר לשעבוד מצרים, ועוד מצאנו ד"נפש" הוי 430, ומכאן דכל יהודי צריך להרגיש דהוא חצי נפש ללא השני.
״וירא משה את העם כי פרע הוא… ולתת עליהם היום ברכה״ יש לעיין בפרשה זו כמה קושיות:
הרי בעגל רק מקצת מן העם חטאו, כמו שכתוב בהמשך הפרשה ״ויפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפי איש״, ואם כן צריך להבין מדוע כשמשה קרא מי לה׳ אלי התקבצו אליו רק בני לוי?
עוד יש לעיין, שהרי משה פותח ואומר ״כה אמר ה׳…״, והיכן צווה זאת ה׳? ואם ה׳ לא צווה מדוע אמר משה ״כה אמר ה׳ ״?
משה אומר לבני לוי ״הרגו איש את אחיו ואיש את קרובו״ לכאורה היה צריך לומר להם: ״הרגו אפילו איש את אחיו״, ולא בתור צווי שיהרגו את אחיו?
ובשביל ליישב קושיות אלו נראה לבאר, שהנה הגמרא במסכת פסחים (ח.) אומרת ״ששלוחי מצווה אינם ניזוקים״ אבל למרות זאת הגמרא שם אומרת שאין לבדוק במקום ששכיח היזיקא (ההיזק מצוי) כגון חור שבקיר שמא יש בו עקרב. הנצ״יב שם בספרו ״מרומי שדה״ מבאר שעל אף האמור בגמרא, מי שמקיים את המצווה לשם שמים לגמרי ולא על מנת לקבל פרס בעולם הזה או בעולם הבא, לו מובטח שלא ינזק אף במקום ש״שכיח היזיקא״. וההסבר בזה הוא שמי שמבטל את רצונותיו האנוכיים לגמרי ומתעלה מעל לטבע הגשמי לגמרי, גם הקב״ה מתנהג אליו באותה צורה ועושה לו ניסים. (ועפ"ז מסביר הנצי״ב מדוע שמואל לא רצה למשוך את דוד למלך בגלל שחשש שמא ישמע שאול והרגני, עיין שם).
ע״פ הנ״ל אפשר לתרץ את הקושיות שהעלינו, שהרי המלחמה להרוג את העובדים לעגל היא שעת סכנה ולכן מי שאינו עושה זאת לשם שמים לגמרי הרי שמכניס עצמו למצב סכנה ולכן אסור לו להסתכן בכך. משום כך קרא משה ״מי לה׳ אלי״, וכוונתו היתה לקרוא לכל מי שהוא לה׳ לגמרי ללא נטיות אנוכיות, ורק בני לוי היו בדרגה כזו שיכלו להיענות לקריאתו ולצאת למלחמה. ובאמת נראה שה׳ לא אמר זאת כי מצוותיו של ה׳ הם לכלל ישראל, אך למרות זאת אמר משה "כה אמר ה׳" כי זהו רצונו של ה' שמי שנמצא בדרגה כזו הוא מצווה לצאת למלחמה כנגד עובדי העגל.
ולפי דברינו יובן גם מדוע צווה ״והרגו איש באחיו״, שצווה להם בהתחלה שאתם תהרגו איש את אחיו שרק מי שמסוגל לצאת למלחמה במחשבה תחילה שהוא הולך להרוג את אחיו אזי הוא בדרגה הרצויה שלו מותר לצאת למלחמה. אבל אם משה היה אומר הרגו אפילו איש את אחיו מסוגל הלוחם לחשוב מסתמא אני לא יצטרך להרוג את אחי ואז יצאו להילחם גם אנשים שהם בדרגה פחותה שאין בכוחם הנפשי להרוג גם את אחיהם. (שיעור ליום השבת).
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
