פרשת כי תצא
יראת חטא
פרשתנו כי תצא למלחמה דנה בכמה דברים, באחד מהם דנו גדולי המוסר שמדובר כאן במלחמת יצר הרע, ועל פי המדען איינשטיין בנושא תורת היחסות רוצה אני לעלות רעיון. לפי האמת אין זו המצאתו כלל שהרי כבר ביום השני לבריאת העולם הלבנה כבר מדדה עצמה על יד ואמרה שאין מקום לשני המלכים, הדבר שאפשר ללמוד מכאן רעין נפלא באים לאדם ומדברים איתו על יראת שמים חזרה בתשובה, אלול סליחות, מיד טוען להגנתו טענת 'ברי' (טענת אמת). אומר האדם אני לא כמו שכני שהוא שקרן גנב עושה קומבינות ומנבל פיו, וכן פעמים שמכה את בני משפחתו, אני לכאורה לידו צדיק גמור, כמובן שאיני כועס אם לא מכעיסים אותי ביותר, ואיני מנבל את פי וכמובן לא מרים את ידי אם לא במצב קטסטרופה וכבר הרי אמרו חז"ל: שמיעוטם בגזל רובם בעריות וכולם באבק לשון הרע, וכי מה אתה מצפה ממני שאהיה מושלם כמו מלאך, וביותר בהשווה לדורות שבעבר לדורת שהיום, היום ברוך ה' לא חסר מחללי שבת אוכלי נבלות וטרפות פושעים וגנבים וחמסנים, שעל פי תורת היחסות כמו שהזכרנו אדם יוכל לומר לעצמו שהוא צדיק גמור, ובטח מיחס עצמו לעשירון העליון כלפי שמיא, שהרי אינו גנב חלילה ואינו פושע, ואפילו מכבד את השבת קונה 5 קילו פיצוחים ועיתונים בכדי שלא יצטרך לחלל את השבת, היוצא מכאן שלגבי רוחניות מספיק לאדם שאינו נמצא בדרגה הנמוכה ביותר ואינו שואף ליותר מזה כלל, ובהיפוך בענייני גשמיות רואה את חברו שהצליח בחיים קנה מכונית חדשה ישר מהיבואן עדיין עם הנילונים וכבר סימן שאלה על פיו ומה איתי? שהרי הוא מחזיק בסובארו הישנה כבר 10 שנים אוי לאותה בושה, וכן השכן עושה שיפוצים הופך את דירתו לארמון מלכים ועוד על זה הוסיף 2 חנויות ואילו הוא דואג בליבו שהוא בקושי גומר את החודש, אבל שימו לב כל הקנאה הזאת היתה רק בנושא הגשמיות, וכל אלו כמובן מדרכי היצר הרע.
עוד נקודה למחשבה אפשר שפעמים ניראה מחלל שבת ואנו אומרים בליבנו ברוך ה' שלא שם חלקנו כמותם אבל עדיין אל לנו להיות שאננים על עברות שיש בידנו, וכי חשבנו פעם איך צריך לחזור בתשובה, דוגמא קלסית מהגמרא (תענית כא.) על נחום איש גמזו שהיה פעם מהלך בדרך פגע בו איש אחד שהיה ניראה ככל האדם ביקש מימנו פרנסני שזה כמה ימים שלא בא אוכל לפי, אמר לו, עמוד עד שאפרוק את החמור ובינתיים נפח זה את נשמתו, ומרוב צער שחשב נחום איש גמזו שגרם למיתתו ביקש כפרה לנפשו, אמר עיני שראוך ולא חסו עליך יוסמו, ידי שלא חסו על ידיך יגדמו, רגלי שלא חסו על רגליך יקטעו, ולא נתקררה דעתו עד שאמר וכל גופי יהיה מלא בשחין, וה' שמע תפילתו וריחם עליו כדי שיהיה לו כפרה לעולם הבא. הגמרא אומרת שנחום איש גמזו היה שוכב על מיתתו סומא בעיניו גידם בידיו ומקוטע ברגליו, וגר בתוך בית מט ליפול ורגלי המיטה היו נתונים בתוך קערות של מים שנמלים לא יעלו על המיטה, והנה נכנסו תלמידים וכשראוהו את רבם בכו, אמר להם על מה אתם בוכים אמרו לו אוי לנו שראינוך בכך, אמר להם אוי לי שאם לא ראיתוני בכך, היה צריך אם כן לשלם לי בעולם הבא וזה חסד שעשה עימי הקב"ה ששילם לי כבר בעולם הזה.
וזה רק בזעיר אנפין, החטא ועונשו, מה נאמר אנו על עווננו ופשעינו.
משל יפה לחודש אלול אחד המלכים נהג מדי פעם להתארח אצל האנשים ביקור ממלכתי לעמוד על מצבם הכלכלי, המלך היה נוהג לשלוח התראה של חודש ימים על ביקורו. בממלכתו היו גרים זוג עריריים בתוך יער עבות שקיבלו מכתב מהמלך שעוד חודש יבוא לבקרם. הבעל קרא את המכתב והחוויר כסיד, איך אכניס את המלך לבקתה שקירותיה מפויחות, חלונותיה מנופצות שמכוסים על ידי דבק נייר ושום כיסא או רהיט אינו דומה למשנהו, והכל רעוע ומט ליפול. שאלה אשתו בדאגה ואם כן מה חושב אתה לעשות, ענה לה לפחות לשפץ את הבית והקירות, להחליף ולתקן, ולקרוא לבעלי מקצוע נגרים צבעים סיידים .. אמרה אשתו הרי אני כבר 30 שנה אני מבקשת ממך לתקן ולשפץ ולטענתך שאין לנו כסף ואפשרות ומנין עכשיו תשיג כסף? ענה הבעל האמת שאין לנו כסף, אני צריך ללוות וה' יעזור לנו לאט לאט להחזיר אחרי כמה שנים. טענה האשה לעומתו וכי למה? יבוא המלך ויראה בצרתך באיזה מצב אנו ומה רמת החיים שלנו, וכי בשביל חצי שעה של ביקור אנו ניקח הלוואה לכל החיים. אמר הבעל לפחות נעשה מאמץ והשתדלות נצפה את הקירות בסדינים לבנים להסתיר את הסדקים והלכלוך של הקירות ועל החלונות המנופצות נתלה ציורים נאים ולפחות כיסא אחד חדש שלא ישב על המלך כיסא שבור.
והנמשל הוא כיוון שאי אפשר לעשות בחודש אחד, אדם חדש לגמרי לפחות ה' מבקש מאתנו את המאמץ וכל אחד לפי שידו משגת והחכם כמובן עיניו בראשו שהרי על פי זה חודש זהתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
יהי רצון שה' יראה בעוונינו יחיש גאולתנו ויאמר די לצרותינו וכל אחד יזכה לגאולה כללית ופרטית.
הרב שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד
לע"נ רחל שרה בת אהרון ומרים אשת גבריאל רחמים בטוניאשוילי
