"ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' את משה".."וכל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים".
הפרשה שלנו מדברת על סיום המלחמה עם מדיין ועל כך שעם ישראל צריך להכשיר את הכלים שהביאו כשלל מהמלחמה בגלל האיסור שבלוע בתוך הכלים צריך להכשיר מדין "כבולעו כך פולטו", שאיך שהיה השימוש של הכלי כך יהיה גם ההכשר של הכלי אם באש אז ההכשר יהיה באש אבל אם בצונן אז ההכשר יהיה בצונן. שואל החפץ חיים למה התורה מכנה את מצוות הכשרת כלים "כחוקה" הרי חוקה זו מצווה שאין מאחריו שום היגיון ולא מובן הטעם למצווה זו כגון פרה אדומה שאפר פרה אדומה היו זורקים על הטמא והוא טהור וזה לא מובן איך שעל מי שזורקים עליו את אפר פרה אדומה הוא טהור אבל זה שזורק את האפר הוא נטמא וזה לא מובן אבל הקב"ה גזר גזרה ואין לנו רשות לערר אחריה, לעומת זאת כאן בעניין הכשרת כלים יש גם היגון וגם טעם למצווה שהרי הכלים היו ברשות הגוי שהוא השתמש בו בצורה שיהודי לא יוכל להשתמש בו כי בלוע בכלים טעם של מאכלים אסורים, והטעם הוא שיהודי צריך קודם להוציא את דבר האסור שבלוע בתוך הכלי מדין כדרך שבולעו כך פולטו ואז יוכל הוא להשתמש בכלי.
ומשיב על כך החפץ חיים – ידוע שהתורה נמשלה לאש כפי שכתוב בירמיה (כג, כט) "הלא כה דברי כאש נאום ה'". ומצד שני התורה נמשלה גם למים כפי שמובא בילקוט שמעוני, נמשלו התורה למים מה מים חיים לעולם אף דברי תורה חיים לעולם, חיים הם למוצאיהם, מה מים מעלים את האדם מטומאה לטהרה גם דברי תורה כך כפי שכתוב בתהילים: "אמרות ה' אמרות טהורות", המדרש הזה בא ללמד אותנו יסוד חשוב מאוד שגם אם האדם נכשל באיזשהו חטא והוא נגרר אחר החולשות שלו בכל זאת יש לו תקנה ותיקון ובמקום וכל זה ע"י שהוא חוזר בתשובה ויעסוק בתורה ומייד מתקבלת תשובתו ומתנקה מאותו חטא שעשה כפי שידוע שהמים של המקווה מטהרים את הטמאים כך גם תשובה ותורה מנקים אותו מהחטאים, אבל יכול האדם לבוא ולהגיד הרי אני בתוך כל המעשים הרעים כל כולי נמצא בתוך זה, וזה טמוע כבר בגוף שלי עד כדי כך שאני לא יכול בלי המעשים הרעים הללו, ואיך מים בכלל יכולים להוציא ממני את כל הזוהמה ואת כל ההרגלים הרעים שקיים בתוכי, וקשה מאד להתנתק ממעשים אלו ומה גם שהמים מטהרים את הפגמים שבנפש החיצונה אבל לא את מה שפגום בתוך הנפש הפנימית פנימה, לכן אומר הנביא ירמיהו הלא כה דברי כאש נאום ה', שהתורה נמשלה לאש שכמו שהאש מלבנת ומקרצפת וממרקת את הכלים מכל איסור שבלוע בתוכו כך גם התורה מצרפת וממרקת את האדם ושכל אותם איסורים שנטמעו באדם בגופו, ע"י האש כל האיסורים נפלטים החוצה, ולכן אל לו לאדם להתייאש מהמצב בו הוא נמצא מבחינה רוחנית גם כאשר הוא נמצא במצב ירוד רוחנית יש עדין סיכוים טובים לעלות ממצב זה מעלה מעלה, ומסיים החפץ חיים ואומר היסוד הזה שהתורה נמשלה גם לאש וגם למים זהו "חוקת התורה" וזוהי הסגולה המיוחדת שיש למי שעוסק בתורה ומתמיד בה תמיד, ותמיד הוא יכול לחזור לנקודת ההתחלה ושוב לעלות ולעלות.
יה"ר שנזכה להתמיד בלימודה של תורה ונזכה לחזור בתשובה שלמה אמן.
לרפואת כל חולי ישראל – שבת שלום.
ר' יעקב בטוניאשוילי – לוד
