פרשת 'שמיני
"קרב אל המזבח" [ט-ז]
לכך נבחרת
שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמר לו משה: למה אתה בוש? לכך נבחרת [רש"י]
ביום השמיני לימי המילואים נאמר לאהרן: "קרב אל המזבח" ציווי זה היה בו עידוד והמרצה לאהרן לבל יהסס להתקרב אל המזבח ולעבוד עבודות, כפי שפירש רש"י: שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמר לו משה: למה אתה בוש? לכך נבחרת!
חז"ל בתורת כוהנים: פירטו את הסיבה שגרמה לאהרן לירא מלהתקרב לעבודת המזבח, היה אהרן רואה את המזבח כתבנית שור והיה מתיירא ממנו, נכנס משה אצלו, אמר לו: אהרן אחי, לא תירא ממה שאתה מתיירא, הגס דעתך ובוא קרב אליו.
טהרת לבו של אהרן קדוש ה', מי יוכל לשער. מעולם לא נכשל בחטא כל שהוא, מלבד חלקו בעשיית העגל, חטאו זה כל כך היה קבוע לנגדו תמיד עד שגם המזבח, שהיו לו קרנות בראשו, הזכיר לו במידה מסויימת את העגל, ועל כן הוא נרתע מפניו ולא ראה עצמו ראוי לשמש בו, אלא שמשה רבינו פייסו שאין לו לירא מזכר החטא שבעבר, כי כבר נסלח ונמחל לו וכבר רצה אלוקים את מעשיו.
אולם לדברי "האמרי אמת" רמז נוסף יש בעניין, הא בהא תליא. כיוון שבנקודה זו הצליח "השטן להכשילו", זהו סימן שזה גם מוקד עבודתו בקודש, ועל כן ממנה גופא, עליו להתחזק ולגשת לעבודה. מובא בשם הרב חיים ויטאל ז"ל: שלכל אדם יש דבר מיוחד לתקן, ועל אותה הנקודה המיוחדת שעליו לתקנה הנקודה הזו הכי קשה לו לתקנה, שעל הדבר הזה משתדל היצר הרע לקטרגו, ומזה הקושי יוכל להאדם להכיר כי זאת היא הנקודה המיוחדת לו לתקנה, וזה שאמר משה לאהרן "קרב אל המזבח", קרב אל המזבח, שאדרבה, מזה הקושי שהיצר הרע מקשה עליך, מובן שלזה נבראת ולמה אתה בוש? לכך נבחרת, שזה הוא מה שעליך לתקן.
נמצא, שווקא זכר החטא הוא שצריך להוות מנוף להתחזקות. מתוך הכרה שזהו חלקו של האדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, הקב"ה הטיל על כל אדם את התפקידים הייחודיים לו, ונתן לכל אחד ואחד את הכלים המתאימים לצורך ביצוע תפקיד זה, ובכלל זה העמיד כל יחיד בניסיונות משלו, גם שנסך באדם את הכוחות לעמוד באותם ניסיונות. אפשר שפלוני לא היה מסוגל לעמוד בניסיון של אלמוני, אולם מי שהתנסה בניסיון, חונן אמת ה' יתברך בכוחות המתאימים להתגבר עליהם ולמלא את תפקידו למרות הכל.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
