פרשת "אמור"
תחילת הפרשה מתחילה ב-ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים בני אהרון, וכך תואם בעצם את שם הפרשה שהיא פרשת אמור!
אולם אם נסתכל בהמשך הפרשה ישנם כשנים עשר ציווים שמתחילים במילה 'וידבר ה" וכו' שלכאורה אינם תואמים את שם הפרשה שהיא אמור, אמירה ולא דיבור!, שהרי ישנו הבדל בין אמירה לדיבור, שהאמירה היא אמירה רכה ובנועם, וידבר, היא דיבור קשה ונוקב.
אומר שלמה המלך: חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. לכאורה, פלא הוא שאומר "חנוך לנער על פי דרכו" היינו לפי קצבו, לפי השגותיו, לאט לאט, שישתרש בקרבו החינוך ויעשהו ברצון ולא בכפיה ובאי נוחות שיש אז סיכוי שגם יזקין לא יסור הימנה, שבנפשו הוא וקניינו ולא יעזבם חלילה, גם עד זיקנה ושיבה? ולא הזכיר חנוך לילד על פי דרכו, אלא חנוך לנער ע"פ דרכו. אולם, נראה שלילד לא מחנכים על פי דרכו שלו, אלא חייב לחנכו וללמדו חינוך וספר כדברי הגמ' בבא בתרא: אספו ליה כתורא, (היינו המעיטהו ולמדהו כתורא), כשור ששותה מים, שאז הילד הרך הוא כלי קיבול ביותר ומקבל הדברים ולא מתמרד, אבל כשמגיע לגיל נערות זמן המרד, וגיל ההחלטה, אזי צריכים להיות זהירים, מאוד, ובמקל נועם ללמדו חינוך וספר, ולא במקל חובלים שעל זה אמר החכם מכל אדם חנוך לנער ע"פ דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה.
ולפי האמור לעיל ניתן לבאר את שאלתינו בתחילת דברינו, שבשאר עניני התורה שבפרשה נאמר 'וידבר' שהוא דיבור קשה ונוקב, משום שהדברים אמורים כלפי ישראל לפי הציווי ועניינם, אולם תחילת הפרשה המתחילה במילים 'ויאמר' נאמר אל הכוהנים בני אהרון, אלו הבנים – דור העתיד, כמאמר רש"י: להזהיר גדולים על הקטנים, כשמדובר על קטנים היחס וההתייחסות שונה היא, באמירה רבה ובנועם, ובאהבה חינוכם, אלא ההתייחסות שונה לגיל הילדות ולגיל הנערות, כמבואר לעיל לפי עצתו של שלמה המלך ע"ה. שלגיל הילדות אספו ליה כתורא, ולגיל הנערות רק על פי דרכו כאמור לעי"ל.
ובחינוכם של ילדינו צריך לשים דגש חשוב, בין אם הם קטנים ובין אם נערים וגדולים, שכל מצוות האל ברוך הוא בין אם הם קלים ואו חמורים,לקיימם,צריך לעשותם,באותו יחס באהבה ובשמחה,ולא לדחות מצוות הקלות על פני החמורות, כדברי רש"י הקדוש, להזהיר גדולים על הקטנים להזהירנו על המצוות הקלות כמצוות החמורות.
כדברי התנא באבות: והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות וכו' וכמאמר רבותינו הקדושים, שצריך להסתכל לא על קטנות המצווה אלא על גודל המצווה – שא-ל אחד ציוונו .
יהי רצון שנזכה שכל בנינו לימודי ה' ורב שלום בנינו אמן.
הרב אברהם חובלאשוילי הי"ו אשדוד
