פרשת 'כי תצא'
"כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אותו וכו' ותפשו בו אביו ואמו וכו' ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת וכו' ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו"
אחד הפרשיות שעוסק בחינוך הילדים הוא פרשת בן סורר ומורה, הגמרא במסכת סנהדרין בפרק בן סורר ומורה בדף עא' א' מובא שם שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא ולא עתיד להיות אלא דרוש וקבל שכר כלומר שהפרשה הזאת באה ללמד אותנו הלכה כיצד לנהוג במצב כזה אם וכאשר יהיה הדבר הזה, ממשיכה הגמרא בדף עב' א' רבי יוסי הגלילי שואל שאלה וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אמרה תורה יצא לבית דין ויסקל? ובאמת וכי בגלל שהנער הזה אכל בשר ושתה יין בהפרזה בגלל זה הוא צריך למות בסקילה,עונה הגמרא שהסיבה לכך היא לא כאן ועכשיו הגמרא אומרת אלא הגיעה התורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסופו שמגמר נכסיו של אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם הבריות – אמרה תורה מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב.
כוונת הגמרא היא שיש כאן בעיה עמוקה יותר כלומר שאי אפשר לעבור בשתיקה על התנהגות שכזו שהרי ההתנהגות של הנער לא התחילה כך סתם כנראה שזה התחיל מהבית, גנב מבית הוריו והלך וזלל ושתה והתהולל וכל מיני מעשים רעים, ויש כאן בעיה שהוא הנער הרי מודע למעשיו הוא בר דעת ביודעין הוא עושה את כל המעשים הללו ובכל זאת הוא לא שב בתשובה שלמה עדין ועל כך אי אפשר לסלוח או להעלים עין ולומר לא ראיתי, אלא צריך למצות איתו את הדין.
מסופר על אדם אחד שהיה שודד גדול אומנם זה התחיל בקטן אבל עם הזמן הוא נהיה שודד גדול יום אחד הוא נתפס ושמו אותו בכלא ולאחר מכן שפטו אותו בבית המשפט ושם הוא הורשע ונגזר עליו עונש מוות בתליה, לפני ביצוע הגזירה נתנו לו לבקש בקשה אחרונה והוא ביקש להיפרד מאמו שהייתה ממררת בבכי בתוך הקהל על כך שהורגים את בנה. כאשר הבן התקרב לאמו כולם היו בטוחים שהוא הולך להיפרד מאמו בחיבוק ונשיקה אך לא כך היה הדבר אלא הוא ניגש לאמו ונשך לה באוזן כל הקהל נדהמו מהמחזה המוזר הזה, והבן מסביר את המעשה שעשה: "אני מאשים את אמי שכשהייתי ילד קטן והייתי גונב מפה ומשם ולוקח דברים של אחרים בלי רשות היא במקום להעיר לי על כך היא הייתה אומרת לי לא נורא אתה רק ילד ואני רק המשכתי במעשי ומפושע קטן הפכתי להיות פושע גדול שהיא אפשר לעצור והמעשים שעשיתי כשהייתי קטן נהפכו אצלי להרגל וכל זה באשמתה של אמי שאם היא הייתה מחנכת אותי כראוי לא הייתי במצב הזה שאני נמצא בו עכשיו".
כאשר הילדים גדלים צריך לשים לב טוב טוב להתנהגות שלהם וגם לדברים הקטנים שאולי לא שווים לכאורה "התייחסות" ואסור לנו כהורים להתעלם מכך כי כאשר הילד לא מתנהג כפי שהוא אמור להתנהג כמובן ע"פ התורה המצוות יש לנו כהורים לשים לכך לב ולתת לילד הכוונה ודרך כדי שהוא לא ימעד וילך בדרך הישר, ומסופר שם בגמרא על שלמה המלך ע"ה שאמו נהגה בו ביד קשה כאשר היא ראתה אותו אוכל כנער נהנתן וכפתה אותו לעמוד כפי שמובא בגמרא "דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו אמר רבי יוחנן בשם רשב"י מלמד שכפאתו אמו על העמוד, ומניין אנו לומדים ששלמה הודה לאמו על כך כפי שכתוב: "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי", בת שבע אמו של שלמה דאגה לשלמה אפילו שהוא מלך אבל הוא עדין היה נער היא דאגה לו שח"ו הוא לא ידרדר להיות בן סורר ומורה.
והיום לצערנו ישנם הרבה ילדים בכל מיני מוסדות חינוך אשר אינם מתנהגים כראוי ואז ילדים אשר הם קצת חלשים באופי שלהם מיד נגררים אחריהם ועושים מעשים אשר לא יעשו ולכן צריך לשים לב לכל התנהגות של הילדים כדי שנוכל לעצור בזמן כל סוג של הידרדרות ובמיוחד בימים האלו ימי הרחמים והסליחות שצריך הרבה תפילות להצלחת הילדים ויהי רצון שה' ישמע לכל תפילותינו אמן.
בברכת שבת שלום ושנה טובה וכתיבה וחתימה טובה לנו ולכל בית ישראל אמן.
רפואה שלימה לכל חולי עמו ישראל.
הרב יעקב בטוניאשוילי – לוד
