פרשת 'מקץ'
"ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם" [מא-א]
– הבא ליטהר מסייעין בידו –
"קץ שם לחושך" [איוב כח] זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפלה בבית האסורים וכיוון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום [ב"ר פט].
יוסף בטח בהקב"ה ולא שם לב לאיומיה של אשת פוטיפר, וכאשר רצתה לכופף את קומתו הוא התנגד, ואז זיכה אותו הקב"ה שלא יהא כפוף לשום אדם בלתי ה' לבדו.
האדם כאשר מצליח במעשיו הוא שמח, לעומת זאת, כאשר חל עיכוב בתוכניותיו ובענייניו, יש לו צער, אך אילו השכיל לדעת שהיא גופא ה"סייעתא דשמיא" הגדולה ביותר בעבורו, ופעמים דווקא לא יצליחו ענייניו משום שבזה ניתן לו מקום לעמוד ולבדוק טיב מעשיו, כך מבואר בספר "המוסר והדעת".
אי הצלחתו של אדם היא כדי שיעמוד על תיקון מעשיו כשם שאירע אצל יוסף, וכאשר הקב"ה מעכב בעדו ידע שכל "עכבא לטובה" "וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד".
ואם תרצה לדעת אם טוב אתה בעיני ה' סימן זה בידיך, אם בשעה שתעלה בדעתך לעשות טוב – מסייעין לך מן השמים, ולהפך – אם יעלה בדעתך לעשות רע ימנעוך – על ידי כשלון או עכוב הדבר, סימן הוא ל"סייעתא דשמיא" כי כנראה צעדת בדרך לא נכונה. כלל הוא בידינו: "הבא ליטהר מסייעין בידו" [יומא לא:] לא רק שלא מפריעים לו אלא אף מקבל סיוע. אעפ"י שבראייה ראשונית אין הדברים נראים כך, ראייתו של האדם קצרה היא מלראות בראייה כוללת את הדברים. על כן יידע האדם שאם באו עליו יסורים או מניעות אל יתרעם, זהו שאמרו במדרש "אשרי הגבר אשר תייסרנו ומתורתך תלמדנו" [תהילים צד']אברהם אבינו שהקב"ה הבטיחו, "ואברכה ואגדלה שמך" [בראשית יב']כיוון שהלך מיד קפץ עליו רעב, ובכל זאת לא הקפיד כיוון שידע שהיא גופא ההצלחה, שעל ידי הנסיונות מתעלה האדם וזוכה למדרגה גבוהה ובסוף משלמים לו מן השמים. רק ראינו אצל אחי יוסף שהיו באים ליטהר ונתחרטו על מכירתו והיו אומרים מתי נרד למצרים, ונחזיר את אחינו לאבינו [בראשית רבה צא-ו].
וכל אותם עשרים ושתיים שנה לא שתו יין מפני שנצטערו על המכירה, ועזר להם הקב"ה לתקן את המעוות, כיוון שירדו למצרים לשבור רעבונם ושם מסרו נפשם על בנימין, וכן נתגלה להם יוסף כיהודי ואמרו: "האלוקים מצא את עוון עבדיך" [מד-טו] כאילו הובאה עליהם פורענות. אבל באמת הייתה זו "סייעתא דשמייא" לתקן את עוונם, אלא שאת זה הם הבינו לאחר זמן.
אם רוצה האדם לדעת אם ישרים דרכיו כיצד יעשה? יכוון לבו לאביו שבשמים ואז יזכה ל"סייעתא דשמייא". גם אם אדם רואה מניעות ועיכובים, יבין כי הדבר בא אך ורק לתועלתו, כשם שאצל יוסף הוקצבו השנים כמה יעשה באפילה, הגיע הקץ ומיד פרעה חולם ומריצים אותו מהבור, אך כל עוד זמן האפילה לא תם, יבין שכן הוא רצון הבורא יתברך, וכאשר יגיע זמנו מיד הוא נגאל.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
()
