הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'

הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'

פרשת "חיי שרה"

"ויהיו חיי שרה" סמך לפסוק "ובתואל ילד את רבקה",ידוע שכל חיותה של הייתה 37 שנים כמנין "ויהיו" כי עד תשעים שנה חייה לא היו חיים.וכמו שאמרו חז"ל ארבעה חשובים כמת ואחד מהם מי שאין לו בנים:וכמו שמרה רחל ליעקב "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי".וכתב רש"י לעיל שכל היחוסים הללו לא נכתבו אלא בשביל זה שהיא זוגתו של יצחק,וכל זה בא להורות לנו שלידת רבקה היתה בשביל חיי שרה שנולד לה בן והוא יצחק,שהיה ששון חייה.

ואמרו חז"ל "וזרח השמש ובא השמש" עד שלא השקיע שמשו של צדיק זה מזריח שמשו של צדיק אחר.רבקה המשיכה את דרכה של שרה כש"כ בפרשה ,ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וייקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהביה וינחם יצחק אחרי אמו" שנעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דולק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל,ומשמתה פסקו וכשבאה רבקה חזרו,שחיי שרה נמשכו ע"י מעשיה הטובים של רבקה ,ולא תיקרא מתה אלא חיי שרה.ומכאן נלמד אעפ"י שהפרשה מדברת על מותה של שרה מ"מ פתח הכתוב "חיי שרה",וצדיקים במיתתן קרואים חיים.וידוע כי מיתת הגוף היא סיבת החיים לנפש ויום המוות מיום הולדו שאז הכל מכירין אותו ומזכירין מעשיו.ובזה נתפרסם זכותה,זהו שאמר "ויהיו" שאף למרע שכבר עברו וחלפו שנים מ"מ נחשבים לחיי שרה "ויראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה".ובתהילים פרק קכז' כמנין שנותיה של שרה נא' "הנה נחלת ה'בנים שכר פרי הבט כחיצים ביד גבור כן בני הנעורים" וזאת שרצה היא להעמיד בן ולחנכו לעבודת ה'.ומובא בפרשה שברהם הזהיר את אליעזר שלא יקח אשה לבנו מבנות כנען.ושול הגאון רבי אברהם מסוכטשוב בעל "אבני נזר" הרי גן משפחתו של אברהם היו עובדי אלילים וע"ז ומדוע היו טובים מן הכנענים ? ומסביר שהכנענים היו מושחתים מבחינה מוסרית כפי שהתורה מזכירה פעמים רבות את תועבות ארץ כנען וענין שחיתות המידות עוברת בתורשה לבנים,אבל בארץ מולדתו של אברהם היו האנשים מושחתים בדעות וסוגדים לתרפים ושחיתות הדעות אינה עוברת בתורשה לבנים,ומכאן עד כמה דברים אלו מחייבים אותנו לעמול בהשפעה על מידות טובות שימשיכו בעז"ה לדורות הבאים. וכן מספרים על הרב הגאון הנ"ל שכבר בילדותו בלט בו כשרונות נפלים ושמו התפרסם כעילוי ,ופעם אחת כאר שוחח עמו אביו בלימוד הקשה לפניו קושיה עצווה,והגאון הצעיר מיהר לתרצה ברוב חריפות ,אבל אביו לא הפגין בזה שביעות רצון,ולהיפך הוא דחה את תרוצו ואף סטר קלות על פניו של ימהר להשיב,ולאחר שנים כשגדל הזכיר לו אביו את הפרשה וביקש את סליחתו,ובאמת גילה לו אביו שתרוצו היה נפלא מאוד,אבל כדי להרחיקו מהרהורי גאוה נהג עמו כפי שנהג.ויודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה ,ששנות חיי שרה כולן שווין לטובה שזכתה להעמיד בן צדיק ועולה תמימה שנעקד בהר המורה אשר משם בא אברהם לספוד לשרה ולבכותה שזכתה להעמיד בן שמסר נפשו על קדושת השם ואשר את זכותו אנו מזכירין כל יום עד היום.

מאת ר' יעקב בוטראשוילי מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*