Archive
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'במדבר'
פרשת במדבר בסוף פרשתנו מופיע הציווי (במדבר ד,יט): "וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ: בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ, וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ-אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ". אהרון ובניו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי התורה מבטיחה: "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יש להבין, מדוע הפסוק פותח בחמישה שירדפו, ולא באחד? כמו-כן לא מובן לשם
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים פרשת אחרי מות – קדושים את הפרשה שלנו קוראים בתורה, פעמיים בשנה. פעם ראשונה על הסדר ופעם שניה ביום הקדוש יום הכיפורים. לא לחנם תקנו רבותינו
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע בפרשתינו כתוב: "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים", אדם
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע זהירות משיבוש הדעות: "ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא. ואם מפאת פניו ימרט ראשו גיבח הוא טהור הוא". ר' נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל עומד
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אמור'
פרשת אמור הגמרא (ביצה יז,א) דנה בהבדל בין ברכת השבת לברכת הזמנים. ברכת השבת נחתמת במילים 'מקדש השבת', ואילו בחגים מוסיפים 'מקדש ישראל והזמנים'. כי קדושת השבת אינה נובעת מפעולתם
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים בפרשתנו מופיע דינו של קרבן שנעשה פיגול: "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה". זה קרבן שנפסל בשל מחשבה של הכוהן העוסק בהקרבתו, לאוכלו
