אחרי מות קדושים
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
אחרי מות קדושים כתוב בפרשתינו "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם". כותב על כך רבי אליעזר פאפו זיע"א וזה לשונו: "אדם מקדש עצמו מלמטה – מקדשין אותו מלמעלה. מקדש
בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים כתוב בפרשתינו "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם". כותב על כך רבי אליעזר פאפו זיע"א וזה לשונו: "אדם מקדש עצמו מלמטה – מקדשין אותו מלמעלה.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים המשנה במסכת מכות (פרק ג' משנה ט"ז) אומרת: רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים פרשת אחרי מות – קדושים את הפרשה שלנו קוראים בתורה, פעמיים בשנה. פעם ראשונה על הסדר ופעם שניה ביום הקדוש יום הכיפורים. לא לחנם תקנו רבותינו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים בפרשתנו מופיע דינו של קרבן שנעשה פיגול: "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה". זה קרבן שנפסל בשל מחשבה של הכוהן העוסק בהקרבתו, לאוכלו
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים ״לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹ-וה״ המימוש של הפסוק הוא כל כך קשה, עד כי נאמר שבכדי שהבורא יוכל לברוא את האדם, הוא
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים שלושת הציווים הראשונים בתחילת פרשתינו הם א – קדושים תהיו, ב – איש אמו ואביו תיראו, ג – ואת שבתותי תשמרו, התורה מדויקת בתכלית זה לא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים התורה מצַוָוה: "לא תעמוד על דם רעך". אסור לאדם להימנע מלהושיט עזרה לאדם הנתון בסכנה. רש"י מביא כמה דוגמאות לכך: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים להיות בשמחה ולהודות על מה שיש לנו אנו נמצאים בפרקי אבות, התנא באבות אומר 'איזהו העשיר השמח בחלקו', הרבה אופנים והרבי צדדים נאמרו בפירוש הדברים, ראיתי
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים התורה קובעת כי פירות העץ בשלוש השנים הראשונות שלו אסורים באיסור עורלה. פירות השנה הרביעית הם קדושים, ונאכלים בקדושה בירושלים. רק בהגיע העץ לשנתו החמישית נעשים
