פרשת חקת
פרשתנו מספרת על פטירת אהרון הכוהן בהֹר ההר. רש"י מתאר את המקום: "הר על גבי הר, כתפוח קטן על גבי תפוח גדול". בהמשך רש"י משיב על שאלה שעלולה להתעורר: "ואף-על-פי שהענן הולך לפניהם ומשווה את ההרים, שלושה נשארו בהן: הר סיני לתורה, והר נבו לקבורת משה, והֹר ההר לקבורת אהרון". כאן מתעוררת שאלה: אם יש צורך להסביר כיצד נותרו ההרים על מקומם בשעה שהענן יישר את קרקע המדבר, מתעוררת תמיהה מדוע לא ראה רש"י לנכון להסביר זאת כבר בפרשת יתרו, שבה מסופר על הר סיני שעליו ניתנה התורה?
אפשר היה להשיב שבפרשת יתרו עדיין השאלה אינה חזקה כל-כך, מכיוון שהר סיני הוא נמוך ("מכיך מכל טוריא"), ולכן לא היה צורך שהענן ישטח אותו. ואולם כשמגיעים להֹר ההר, שהוא הר גבוה, נדרש הסבר איך ייתכן שההר הזה נשאר. לכן כאן דווקא רש"י מסביר ששלושה הרים נשארו. אך ההסבר הזה אינו מספק. וכי מפני שהר סיני אינו הר גבוה לא היה הענן אמור ליישרו? וכי הענן אמור ליישר הרים גבוהים בלבד? גם הר נמוך גורם קושי לטפס עליו, ולכאורה היה הענן צריך ליישרו. אם כן, מדוע רש"י אינו מבאר זאת מייד עם אזכור הר סיני בפרשת יתרו?
ההסבר פשוט למדיי: הר סיני מוזכר בתורה בפעם הראשונה כאשר משה רעה את צאן יתרו: "וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה" (שמות ג,א). רש"י מפרש כי הוא נקרא 'הר האלוקים' "על שם העתיד", שעליו עתיד הקב"ה לתת את התורה. לאור זאת מובן שאין מקום לשאול מדוע לא שיטח הענן את הר סיני, שהרי זה 'הר האלוקים'! כשם שאין לפגוע בבית המקדש, המכונה 'בית אלוקים', כך אין מקום לפגוע ב'הר האלוקים'. וגם אם המטרה היא להקל על בני ישראל במסעם, אין ספק שהיו מוכנים ברצון לקבל טִרחה זו ובלבד שלא לפגוע ב'הר האלוקים'.
לכן רש"י אינו רואה צורך להסביר בפרשת שמות מדוע הענן לא יישר את הר סיני. אם כן, מדוע הוא מבאר זאת כאן? אלא שאגב ביאורו באשר להֹר ההר, שנשמר לצורך קבורת אהרון, רש"י מוסיף גם את הר סיני. רש"י מדייק ואומר "הר סיני לתורה" ואינו אומר "הר סיני לשכינה", כדברי המדרש (תנחומא בפרשתנו), שהוא מקור הפירוש. הסיבה: הר סיני נותר בשלמותו לא בעבור הקב"ה, שכן בעבורו אין שום הבדל בין הר למישור. כך גם באשר למשה רבנו, שהיה עניו מכל האדם, ומבחינתו לא היה הבדל אם התורה ניתנת על הר או במישור. הסיבה שהר סיני נשאר הר – היא בעבור התורה וכבודה: "הר סיני לתורה". (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
