פרשת תזריע מצורע
אישה כי תזריע וילדה זכר"
ידוע שפרשת תזריע מצורע הם שתי פרשיות מחוברות ברוב השנים, אבל כל פרשה בפני עצמה מדברת על דברים שונים שמהם אנו לומדים הלכות רבות.
פרשת תזריע הלכות טומאת לידה וכ'ו.
פרשת מצורע הלכות לשון הרע וכ'ו,
אבל אם נתבונן בפרשת תזריע אנו נראה שמפרשה זו אנו לומדים על פרשת מצורע, כי תזריע וילדה זכר בא ללמד אותנו שעלינו לעשות פעולה ז"א פעולה שע"י זה יהיה מצב של וילדה זכר, כגון עובד אדמה כדי שהוא יראה פרי מאכל עליו לעשות פעולה כגון זריעה להשקות לטפח את הצמח כאשר הוא צומח וכן ע"ז הדרך ואז כאשר יגדל האילן ויצאו ממנו פרי מאכל או אז הוא יכול להנות מאותו זרע שהוא שתל ויצאו ממנו פירות, אותו דבר גם כאן כל שעלינו לעשות הוא פעולה ואז כאשר מגיע הזמן והתינוק יוצא מרחם אימו אז כל שעלינו לעשות הוא לטפח ולשמר את מה שנתן לנו הקב"ה, אבל כל זמן שהזרע נסתר מעיננו נדמה כאילו לא נעשתה שום פעולה אבל לא כן הדבר הפעולה נעשתה רק שאנחנו לא רואים את התוצאה של וילדה זכר עד שלא קורה מצב של הלידה בפועל ואז כמובן שאנו יודעים שהיה וקדם למצב הזה פעולה וכאשר יש תוצאה והיא הלידה עלינו כמובן מוטלת ההורים החובה לטפל בו ולטפח אותו ולשמר אותו כראוי וכשיגדל לחנכו לתורה ולמצוות, כל ילד לפי קצב הגדילה שלו והתפיסה וההבנה שלו, כי ישנם ילדים שקצב הגדילה שלהם מהיר ויש כאלה ההיפך איטי יותר כל אחד לפי מה שחנן אותו הקב"ה ולפי זה אפשר להבין למה קדם פרשת תזריע לפרשת מצורע לומר לנו שאנחנו צריכים קודם לעשות את הפעולה הנדרשת מאיתנו ורק לאחר שנבצע את אותו פעולה ואז אפשר יהיה לראות את התוצאה של הפעולה איך הפרי בטן גדל כמובן לפי רצונו של הקב"ה ורק אז אפשר גם לראות כל אחד ואחת במה שחנן אותם הקב"ה ולפי זה אנחנו נדע להסתכל על כל אחד על הצד הטוב שבו לא את הצד הלא טוב שבו, וזהו פרשת מצורע שכפי הנראה מצורע זהו אדם דחוי ולא מקובל בחברה ולכן הוא מוצא אל מחוץ למחנה, ולכן באה התורה ואומרת לנו שלא כך הדבר כל שנדרש ממך הוא להוציא את הרע שבך מלשון "מצורע{מוציא רע}"מחוץ למהות שלך שהוא טוב כי כך ברא הקב"ה את האדם עם טבעים טובים וגם שכולם יציר כפיו של הקב"ה ובמיוחד בימי הספירה שהדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי ביתר שאת שהרי כל עשרים וארבע אלף תלמידיו של ר' עקיבא מתו בימים הללו בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה.
יהי רצון שנזכה לכבד ולהוקיר כל אחד מבני ישראל כי כולם בניו של הקב"ה.
הרב יעקב בטוניאשוילי הי"ו מלוד