פרשת שופטים
הציווי להעמיד "שופטים ושוטרים" יש לו משמעות רוחנית גם בזמן הזה. את עניינו אפשר להבין ממשמעותם הפשוטה של השופטים והשוטרים. הקב"ה העניק לאדם בחירה חופשית, ולכן עומדות לפניו דרך החיים והטוב ומולה הדרך ההפוכה. כל זה כדי שהאדם יבחר בטוב בבחירתו החופשית ואז יקבל שכר בזכות עבודתו ולא כלחם חינם. אפשרות הבחירה הזאת מחייבת שיהיו 'שופטים' שילמדו את בני ישראל את הדרך הטובה ויזהירו אותם מהליכה בדרך השנייה. זה תפקידם האמיתי של ה'שופטים', חברי הסנהדרין.
לכן סנהדרין הגוזרת עונש מוות אחת לשבע שנים (ויש דעה שאפילו אחת לשבעים שנה) נקראת "חובלנית" (מכות ז,א). לכאורה, הלוא זה הדין הקבוע בתורה, ומדוע כאשר הסנהדרין מיישמת אותו היא זוכה להגדרה שלילית? אלא שתפקידה של הסנהדרין למנוע מצב שבו אדם מידרדר להתנהגות שתחייב להטיל עליו עונש כזה. חז"ל (תנא דבי אליהו רבה, פרק יא) אומרים: "היה להם (לחברי הסנהדרין) לילך ולקשור חבלים של ברזל במותניהם, ולהגביה בגדיהם למעלה מארכובותיהן, ויחזרו בכל עיירות ישראל… וילמדו את ישראל". אין הם אמורים לשבת בירושלים ולהמתין שיבואו אליהם לשאול שאלה, אלא הם נדרשים לצאת לעיירות ישראל וללמד תורה, כדי להבטיח שלא יקרו דברים שאינם רצויים.
ענייני התורה קיימים גם בנפשו של כל אדם. כל אדם הוא בבחינת 'עיר קטנה', ועליו להילחם ב"מלך גדול… זה יצר הרע" הרוצה לכובשה (נדרים לב,ב). זו המלחמה הרוחנית המרומזת בציווי "כי תצא למלחמה על אויביך". אך ראשית כול יש למנות "שופטים ושוטרים" – להסתכל בשולחן ערוך, לדעת איך צריך להתנהג, ולזכור שיש גם עונש על אי-קיום התורה ומצוותיה. הדברים קשורים גם עם חודש אלול, שעניינו 'תשובה ברצון' על חטא העגל. גם קודם לכן התפלל משה רבנו לפני הקב"ה ארבעים יום, אבל בחודש אלול הקב"ה "נתרצה לישראל בשמחה וברצון שלם… ואמר לו למשה סלחתי כדברך" (רש"י, עקב ט,יח).
זה גם עניינה של פרשת שופטים: ספר דברים כולו עניינו תשובה, שכן מופיעים בו דברי משה לעם ישראל, ובהם תוכחה שנועדה לעוררם לתשובה. ואולם פרשת שופטים מתייחדת בכך שעניינה תשובה מתוך רצון, כלשון הפסוק – "שופטים ושוטרים תיתן לך". אילו היה נאמר "תעשהלך" הייתה יכולה להיות לזה משמעות של כפייה, כלשון "מעשין על הצדקה" (יורה דעה סימן רמח), אך "תיתן" מדגיש את הרצון: "כל הנותן בעין יפה הוא נותן" (בבא בתרא עא,א), וכדברי המפרשים: "יותר מדאי". זה עניינם של השופטים, המונעים את האדם מלחטוא והמביאים לידי קשר של רצון עם הקב"ה. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
