Archive
חכם שלום טטרוא בדברי תורה לפרשת 'וילך'
פרשת וילך שלוות החיים נמצאים אנו בפתחה של שנה חדשה. כל אחד מעוניין כמה שיותר לקחת דברים וליישם אותם בשביל שנה טובה ומבורכת,בעז"ה לכל ישראל, והנה עלה בדעתי מחשבה על
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וילך'
פרשת וילך "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם" מובא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וילך'
פרשת וילך קודם הסתלקותו של משה רבנו מודיע לו הקב"ה את הצפוי לקרות לבני ישראל אחרי מותו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה… וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר
הרב מיכאל בראל בדברי תורה לפרשת 'נצבים'
פרשת נצבים "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו"… (דברים כט' פסוק כ"ח) פשט הפסוק מבאר רש"י הקדוש: "ואם תאמרו מה בידינו לעשות? אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שאמר
הרב רפאל מיכאלי בדברי תורה לראש השנה ושבת 'נצבים'
פרשת נצבים וראש השנה ראש השנה מהות ראש השנה – יום הדין ויום המלכת ה'. רבים מהפרשנים התלבטו בשאלה: מהי מהותו של יום ראש השנה? מהותו של כל חג אחר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'נצבים'
פרשת נצבים ידוע הכלל שראש השנה לעולם אינו חל בימים ראשון, רביעי ושישי, והסימן הוא: "לא אַד"וּ ראש" (ראש השנה לא יחול בימים א-ד-ו). אך כאן מיד נשאלת שאלה: הלוא
הרב אברימי מיכאלשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא בין פסוקי התוכחה שבפרשתנו נאמר עונש הגלות – "והפיצך ה' בכל העמים". מובן מאליו שהכוונה והתכלית בייסורי הגלות אינן לשם נקמה, חלילה, בעם ישראל, או סתם כדי
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא תורת החסידות מעניקה לקללות המופיעות בפרשיות התוכחה משמעות עמוקה. אין אלה קללות אלא ברכות נעלות ביותר, עד שלא היה אפשר שיופיע כברכות גלויות, ולכן הוסתרו במסווה של
הרב יוסף מדזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל" השמחה היא מידה שבאה לאדם מחמת רוב שלווה בלבו בלי פגע רע, ואין השכינה שורה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בסוף פרשתנו מופיע הציווי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". המדרש מספר שכאשר שמעו בני ישראל את הציווי הזה התפלאו פליאה גדולה: "משה רבנו! כתוב אחד אומר
