פרשת נצבים וראש השנה
ראש השנה
מהות ראש השנה – יום הדין ויום המלכת ה'.
רבים מהפרשנים התלבטו בשאלה: מהי מהותו של יום ראש השנה? מהותו של כל חג אחר מפורשת בתורה, מובנת מתוך המצוות הנהוגות בו, ואף מתבררת מתוך שמו; אך בראש השנה מציינת התורה רק את מצוות היום שיש להריע, ובלשון התורה "זכרון תרועה" (ויק' כג כד)
או "יום תרועה" (ויק' כט א), אך אין התורה מבהירה, מדוע יש להריע, ומה משמעותו של יום זה. וכדברי הרמב"ן: "ולא פירש הכתוב טעם המצוה הזאת, למה התרועה ולמה נצטרך זכרון לפני ה' ביום הזה יותר משאר הימים ?" (ויק' כג כד).
הפסוקים בתורה המדברים על ראש השנה :
ויקרא פרק כג – בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ .
במדבר פרק כט – וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם.
מסביר כתר יונתן על הפסוק : יום תרועה יהיה לכם – ע"י קול תרועתכם יתערבב השטן ולא יבוא לקטרג עליכם.
מקורות מהתנ"ך ומחז"ל המדברים על מהותו של היום הקדוש והנורא :
"אתם ניצבים היום" (דברים כט, ט) (פרשה שלפני ראש השנה). במדרש הביאו המפרשים – 'אתם נצבים היום' בראש השנה.
וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם (איוב א', ו).
ויהי היום – ר"ל היום המוכן לשיבואו בו לפני המקום מלאכי מעלה מלמדי זכות וחובה והוא יום ראש השנה שהוא יום המשפט: בני האלהים – הם מלמדי הזכות: גם השטן – ללמד חוב ולקטרג על הבריות: (מצודת דוד).
וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה (מלכים ב, פרק ד')…….. הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ (שם).
כותב הזוהר על הפסוק : ויהי היום יומא דאית ביה צער ודא הוא ראש השנה יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא . תרגום : ויהי היום, יום שיש בו צער וזה הוא יום ראש השנה, יום שיש בו דין קשה על כל העולם. (זוהר פרשת פנחס) המשך דברי הזוהר שם : "היש לדבר לך אל המלך" : דא קודשא בריך הוא דכדין אקרי מלך, מלך הקדוש, מלך המשפט.
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ (בראשית ל', כב). אומרת הגמרא (בבלי ראש השנה יא עמ' א) רחל נפקדה (פירוש – נזכרה) בראש השנה וכן חנה אמא של שמואל הנביא, וכתיב בחנה (שמואל א א) ויזכרה ה'. וכתיב בחנה (שמואל א ב) "כי פקד ה' את חנה" . וכתיב בשרה (בראשית כא) וה' פקד את שרה. ןכן, יצא יוסף הצדיק מבית האסורין בראש השנה.
"היום הרת עולם" – מתוך מחזור לראש השנה. וטעם ויהי היום – יום ראש השנה שכל בני העולם עוברים לפני השכינה כבני מרון (אבן עזרא איוב פרק א ).
לסיכום המקורות הנ"ל אנו רואים ששני רעיונות מרכזיים מצויים בראש השנה: יום הדין ויום המלכת ה'. לכן ביום מיוחד זה שבו אנו ממליכים את ה' למלך והוא דן אותנו ביום הזה, אנו צריכים זכרון לפני ה' כדי שירחם עלינו במפש ויכתוב אותו לחיים טובים. ראש השנה כיום הדין נזכר לראשונה במשנה: "בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון (ר"ה א, א).
הר"ן מביא מהפסיקתא, שר"ה הפך ליום דין מאז דינו של אדם הראשון. החטא היה בתחום האכילה, שאכל מעץ הדעת. והעונש היה צריך להיות: "כי ביום אכלך ממנו, מות תמות" (בר' ב יז), והרי לא מת ? אך נשים לב לכך, שגם העונש היה בתחום האכילה: "ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה… וקוץ ודרדר תצמיח לך… בזעת אפך תאכל לחם" (בר' ג יז-יט). אפשר להסביר אם כן, ש'חיים' פירושו הקשר של האדם עם ה', בבחינת: "ואתם הדבקים בה' א-לוקיכם חיים כלכם היום" (דב' ד ד). במצב זה ה' דואג לכל דבקים בו, וכמובן גם למזונותיהם; ואילו צורכי 'מוות' פירושו ההתרחקות מה', מצב שבו האדם צריך לדאוג בעצמו לכל צרכיו, ולכן רשעים גם בחייהם נקראים מתים.
האדם הראשון ביום יצירתו בר"ה היה צריך לקיים את ציווי ה', ובזה היה מקבל עליו את עול מלכותו, ובמקביל ה' היה דואג לו למזונו. ברגע שהאדם הראשון עבר על ציווי ה' ופרק מעליו את עול מלכותו, נידון לריחוק מה', ולפגיעה בפרנסתו. ומאז ימי הבריאה הפך יום זה ליום, שבו האדם מצד אחד ממליך על עצמו את ה', וה' מצד שני מקציב לו את מזונו לשנה הקרובה. מדברינו עולה, ששני המוטיבים, המלכת ה' ויום הדין, אחוזים זה בזה כענף בגזע.
נסיים בדברי הר"ן הנ"ל שבו אנו רואים שביום זה ה' דן וקוצב את כל צורכי החיים של האדם וכולנו תפילה שהקב"ה יחזיר אותנו בשובה שלמה לפניו ויגזור את דינם של כל עמו ישראל עפ"י הנאמר בתפילה : " ובספר חיים ברכה ושלום, ופרנסה טובה וישועה ונחמה, וגזרות טובות, ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".
מיכאלי רפאל – ש"צ בית כנסת בית מיכאל, אזור ו' אשדוד. בברכת כתיבה וחתימה טובה – תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה.
לעילוי נשמת אדוני, מורי וזקני, חכם אברהם בן חכם דוד ותמר ז"ל בין שאר נפטרי ישראל
