פרשת שופטים
התורה פותחת בפסוק 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ושפטו את העם משפט צדק' (טז-יח) חכמי המוסר רומזים לנו שיש הבנה ומשמעות נוספת לציווי שמופיעה בתחילת הפרשה. התורה פותחת בלשון יחיד "שופטים ושוטרים תתן לך" והשאלה מדוע נכתבה בלשון יחיד? היתה התורה צריכה לכתוב שופטים ושוטרים 'תתנו לכם' בלשון רבים ולא בלשון יחיד, אלא כשהתורה פונה בלשון יחיד, היא פונה לכל אחד מאיתנו, לשערים שקיימים באדם עצמו.
ומהם השערים? בכל אדם יש שערים שדרכם הוא קולט את המתרחש סביבו, שער הראייה, שער השמיעה, שער הריח ושער הדיבור וחובה על האדם אומרת התורה להעמיד שומרים באותם שערים מדוע? כי אישיותו של האדם מושפעת ממה שהוא שומע ורואה ומדבר, לכן אומרת התורה תציב שומרים ושוטרים שישמרו על אותם שערים, שלא יכשלו בדיבור איסור ושמיעה אסורה ובראיה אסורה. כי דיבור או שמיעה או ראיה ללא הבחנה וללא בקרה עלול להציב לאדם מכשולים חיצוניים ופנימיים לבניית קומתו הרוחני והגשמי.
איך נוכל לדעת מה מעמדו הציבורי של אישיות מסוימת. ע"י כמות השומרים ועוזרים שנמצאים סביבו, אדם מהשורה יצעד לבדו ברחוב, אדם חשוב יסתובב עם עוזר, שר בממשלה יסתובב עם מאבטח, וראש ממשלה בקושי יוכל לצאת לרחוב, וגם כשיוצא לא רואים אותו מרוב המאבטחים הרבים שמקיפים אותו. מסקנה! כמה שאדם במעמד גבוה יותר כך השמירה סביבו אדוקה יותר, אם כך בגשמיות כל שכן ברוחניות, ככל שאדם נמצא בדרגה רוחנית גבוהה הוא מציב לעצמו כלי שמירה גבוהים יותר. ככל שאדם יציב לעצמו שמירה אדוקה לדיבורו שמיעתו וראייתו זה יהיה המדד ברמת החשיבות של האדם כלפי עצמו, וכלפי החברה. אומר השל"ה הק' שאם חלילה יש לאדם בעיות וצרות שיחפש באותם שערים שהפקיר, פה, עיניים ואוזניים.
מסופר על המשגיח רבי אליהו לופיאן זצ"ל שאחד מהבחורים בישיבה ביקש לצאת לאירוע, שאל אותו הרב, איך יהיה שם? אמר לו הבחור שיש סיכוי שיהיה אירוע מעורב, אבל הרב לא ידאג, אני מספיק חזק, שמעתי שיחות מוסר ואשמור על עצמי. אמר לו הרב אין בעיה, רק יש לי בקשה אחת אמסור לך מס' טלפון ולפני שאתה יוצא לאירוע תתקשר למספר שהבאתי לך, והבחור הסכים. בערב האירוע לפני שיצא צלצל הבחור למס' שקיבל מהרב, ומהצד השני, הוא שומע, "שלום כאן ד"ר כץ" מיד ניתק הבחור את הטלפון. ושוב צלצל ושוב שומע שלום כאן ד"ר כץ, כשהבחור צלצל בפעם השלישית הפעם שאל לאן הגעתי? אמרו לו לקליניקה של ד"ר כץ!. חזר הבחור לרב לופיאן ושאל אותו, כבוד הרב לאן שלחת אותי? מי זה ד"ר כץ? אמר לו הרב, תקשיב לי טוב, אני כמעט בן תשעים, עיור בעין אחת בעין השנייה אני רואה ככה ככה, ואני עדיין מפחד על עצמי, ואתה בחור צעיר, חזק בגופך רואה בשני העיניים בשיא פריחתך ואתה לא מפחד? אמרתי לעצמי או שאתה חולה או שאתה שוטה לכן שלחתי אותך לרופא…
ימים אלו נקראים ימי רצון, מדוע? משל לעני שהיה מגיע באופן קבוע לבית של אדמו"ר והיה מקבל מהרבנית כמה פרוטות לצדקה, באחד הפעמים כשהגיע העני, האדמו"ר קיבל את פניו, העני ביקש צדקה והאדמו"ר הוציא מכיסו שטר של מאה ₪ ונתן לו, בכה העני 'אנא ממך רחם עלי, תחוס על עוללי, אין בביתי מאומה להאכיל את ילדיי אני במצב קשה ביותר, אנא ממך אפשר עוד מאה? אמר האדמו"ר לעני אתן לך בשמחה, רק תסביר לי דבר אחד כשהרבנית נותנת לך כמה פרוטות אתה לא מתחנן ומבקש עוד, אתה מסתובב והולך לדרכך, מדוע שאני נתתי לך מאה ₪ ביקשת עוד? אמר לו העני – כבוד האדמו"ר אצלך זה שונה, נכון שהרבנית נותנת לי פרוטות ואני אומר לה תודה, אבל בשביל כמה פרוטות אני לא אתאמץ לכן אני לא מבקש עוד, מסתובב ויוצא, אבל ממך קיבלתי מאה ₪, ובשביל כזה סכום כדאי לי להתחנן ולבכות!.
אומרים בעלי המוסר שימים אלו הם ימים של קירבה אם מבקשים מקבלים פי מאה 'וימינו פשוטה לקבל שבים' לשנה טובה, שנה של מילוי משאלות ליבנו לטובה ולברכה אמן.
הרב אליעזר מושיאשוילי הי"ו – אשקלון
לרפואת: יוסף חיים בן בת אל, בלה מלכה בת שמחה, שמחה בת יוכבד, חנה בת מרים.