פרשת שופטים
עצה נפלאה להצלחה בעבודת השם
האם ידעתם כי גודל הצלחת שהאדם אוכל ממנה, משפיעה על כמות האוכל שהוא יאכל? אנשים נוטים לאכול יותר כאשר הצלחות גדולות ואילו מצלחות קטנות יותר, הם נוטים לאכול פחות. יש חוקרים שבדקו את ההשפעה שיש לסביבה הפיזית שבה האדם חי, על ההתנהגות שלו. מסתבר שאנחנו נעשה מעשים, בין לטוב ובין למוטב, לפי הצורה שבה המקום שבו אנו נמצאים מעוצב ובנוי.
למשל, החוקרים גילו שהאדם יבחר לאכול יותר חטיפים לא בגלל רעב ולא בגלל פיתוי אלא בגלל הזמינות שלהם. אם הם קרובים אלינו, נאכל מהם יותר. אפילו הצורה שבה הם מאוחסנים והכלי או הקופסה שבהם הם נמצאים יכולים לעלות את השימוש שלנו בהם עד חמישים אחוז. למשל, אנשים אכלו יותר גלידה כאשר הקופסה הייתה שקופה מאשר שהגלידה לא הייתה נראית. העיקרון של כל המחקרים הללו הוא אחד: האדם מושפע בצורה משמעותית מהדרך שבה הסביבה הקרובה שלו מעוצבת ומסודרת.
אנחנו יכולים להשתמש בשיטה הזו ובתופעה הזו כדי להצליח בעבודת השם. בפרשה שלנו יש מצווה מפורשת שממנה ניתן ללמוד את העיקרון הזה. אני מתכוון למצוות שמושתות על מלך ישראל. אסור לו להרבות נשים, כסף וסוסים. מלבד הציוויים הללו יש לו מצווה נוספת ומיוחדת:
"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשותם". פרק יז' פסוקים יח' יט'.
התורה מלמדת אותנו כי על המלך לכתוב לעצמו ספר תורה שילווה אותו לכל מקום שבו הוא יהיה. "יוצא למלחמה מוציאה עמו, נכנס מכניסה עמו, יושב בדין היא עמו, מיסב היא כנגדו, שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו". מסכת סנהדרין דף כא' עמוד ב'.
מדוע המלך חייב לקחת איתו לכל מקום ספר תורה? ספר התורה אמור לשמור על המלך ולהציל אותו. הוא נמצא בסכנה גדולה יותר מאדם רגיל. בגלל מעמדו החשוב והמכובד, בגלל האפשרויות שיש בידו והשליטה שלו על עם שלם, הוא חייב באופן קבוע שיהיה לו סימן, או רמז או כל דבר אחר שיזכיר לו להתנהג בהתאם. בקלות ניתן להיכשל וליפול לזרועות הגאווה והשררה ממעמד גבוה כל כך. לכן לקיחה של ספר תורה וקריאה קבועה בו, יכולה להגן עליו ולעזור לו להיות מלך ישר והגון.
"לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל". פרק יז' פסוק כ'.
בוודאי שלמצוות התורה יש כוונות רבות ועמוקות. מכל מקום ניתן להבחין במצווה הזו וללמוד ממנה שההתנהגות שלנו יכולה להיות מושפעת, לא בגלל שאנו טובים או חלילה להיפך, אלא בגלל הדברים שסובבים אותנו. אם ספר תורה קרוב אל האדם והולך איתו לכל מקום, גדולים הסיכויים שהוא ירבה לקרוא בו. והעיקרון הזה נכון לגבי כל מצווה וכל מעלה טובה. על ידי סידור חכם ונבון של הסביבה שבה נשהה, נוכל להשפיע על עצמנו ועל כל הסובבים אותנו, הילדים, המשפחה, השכנים והחברים וכל הקהילה, להתנהג בצורה מסוימת.
"למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו – מלמד שהראיה מביא לידי מקרא, מקרא מביא לידי תרגום, תרגום מביא לידי משנה, משנה מביא לידי תלמוד, תלמוד מביא לידי מעשה, מעשה מביא לידי יראה". ילקוט שמעוני פרשת שופטים אות תתקטו' .
את כל המעלות הנשגבות הללו, שמצוינות במדרש, יכול האדם להשיג. ההתחלה היא על ידי הראיה. מה הוא רואה ומה נמצא בסמוך אליו. אתם יודעים שהמצווה האחרונה בתורה על פי מניין ספר החינוך, מצווה תרי"ג, היא המצווה 'לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו'. במילים ספורות ומדויקות כותב בעל ספר החינוך בטעם המצווה את הרעיון שלמדנו כעת:
"לפי שידוע בבני אדם, שהם עושין כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם". תארגנו את הסביבה שלכם ושל ילדכם בצורה כזו שתקל עליכם ואפילו תכריח אתכם לעשות מעשים טובים. זה משפיע מאוד על החיים שלנו ועל כל העתיד שלנו, ויותר מהכול זה קל לביצוע.
הרב מאיר גור הי"ו מלוד
לעילוי נשמת דונלד בן מקס הנולד מן עדה ז"ל
