פרשת נשא
״איש איש כי תשטה אשתו״
אומר החתם סופר, ישנן שתי אפשרויות להתעשר:
פעם אחת היה נוכח אדם, עם הארץ אחד, בשיעור תורה בבית הכנסת, ושם הוא שמע מהרב שדורש, כי מי שיעשר יתעשר ״עשר, בשביל שתתעשר״. אמר, אם כן, אתחיל לעשר.
ובאמת מאותו היום החל לחשב חשבונותיו החודשיים והקפיד לעשר במדוייק מידי חודש בחודשו. ומחודש לחודש ההצלחה האירה לו פנים, וביום אחד נהיה עשיר גדול והחל לקנות שדות ומפעלים וגדל והלך.
יום אחד הרגיש העשיר מיודענו לא בטוב, הלך לרופאו האישי, והרופא המליץ לו כי עליו לקחת מנוחה מהעבודה ומהעסקים, ללכת ולהירגע בצפון, ללכת לאיזה חוף ים ולנפוש שם כמה ימים וזה יועיל לבריאותו, שמע ועשה. לקח את אשתו ואת ילדיו והלכו שבוע לבית מלון בטבריה, היה יורד כל יום לחוף הים, נח ונהנה מהאויר הצח.
יום אחד, הוא מגיע לחוף הים והנה, רואה הוא קבוצה של עשירים המפורסמים ביותר בעשירותם בארץ מתיישבים על החוף. וזיהה שם מיודענו אחד מהעשירים, שהיה חבירו לספסל הלימודים, בן להורים עניים מרודים, ושמח לראותו, והחל לפטפט על דא ועל הא, מעשנים נרגילה אל תוך הלילה, ובתוך הדברים שואל אותו מיודענו, הכיצד זכית לכזו עשירות. אמר לו ומתוך מה אתה זכית, סיפר לו שהיה אצל הרב וכו', אמר לו, אצל איזה רב היית, א״ל רב פלוני, א״ל אני הייתי אצלו בדרשה ושמעתי ממנו סגולה אחרת!. הרים הלה גבות, מה שמעת?! א״ל, שמעתי כך: 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו'. כלומר, כבדו נשותיכם כדי שתתעשרו. ומאז, החלתי לקנות לאשתי תכשיטים כל שבוע ובגדים פה ובשמים שם והנה ב״ה הגעתי למה שאני. אמר מיודענו לעצמו, איך הצליח הרב הזה להפיל אותי בפיו?!
אני יראה לו. כשחזר לעירו, מיד פנה לבית הכנסת, ולאחר השיעור, פנה לרב, וטרוניה בפיו, מדוע הרב לא סיפר לו סגולה זו, הרי במקום להוציא מכיסו לאחרים, יכול היה להרוויח פי 2, להעשיר את אשתו, ולהעשיר את ביתו. ומדוע הרב דיבר על הסגולה האחרת! אמר לו הרב, אל תדאג, זו הסגולה הטובה ביותר, הכיצד, כתוב בתהילים "אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו, כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו". כלומר, אם אומר דוד המלך ע״ה, אל תקנא באדם שחושב להתעשר בסגולה השניה, כי ירבה כבוד ביתו – זו אשתו, כי זו הסגולה, לא לעולם היא מעשירה אלא רק בעניני עוה״ז, אך בעוה״ב לא יקח ממנה כלום. אך מי שמעשר, הרי כל "קדשיו לא יהיו". מה שאדם מפריש לצדקה, זה יהיה כספו בעולם הבא, וכך הרגיעו הרב!.
וזהו שכתוב "איש איש כי תשטה אשתו", אדם שאומר מדוע אתרום משלי לאחרים, מדוע שאתרום לכהן, אשאיר רכושי אצלי, וכמו, אעשיר את אשתי, אקנה לה תכשיטים, דהרי אין אשה אלא ליופי. ואשה אפי׳ זקנה ניחא לה בתכשיטים וכמעשה באימיה דרב אסי בקידושין, בסוף יצטרך לכהן, דאשתו סוטה תהיה ויקנא בה ויזדקק להביאה לבית המקדש.
״נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם״
כשמחפשים רב לקהילה, לכאורה ניתן להביא אדם מיוחס ותו לא, הו׳ לחשוב כך, דהרי אומרת הגמ׳ במס׳ מכות, דייחוס יש לו, תורה אין בו, לאש תשליכהו, ולכן מה שחשוב זה שיהיה בר אוריין.
אך אם גם מיוחס הוא, שני יתרונות יש בו. וזשה״פ: ״נשא את ראש בנ״י״ – אם ברצונך לישא, למנות אדם גדול, שהוא תלוי ב"בני ייחוס", ״גרשון״ – גרש אותו מכאן, אך אם גם הם לבית אבותם, אם הוא גם ממשיך השושלת אל אבותיו – למשפחותם, עליך למנות אותו.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
