ר' שמואל בן דוד צלכשוילי נולד בוואני בשנת תרצ"ט [1939]
את השכלתו בתורה רכש מהרב הראשי של וואני, רבי אבישי ג'אנאשוילי, לאחר שסיים את לימודו אצל ר' אבישי, נסע רבי שמואל ללמוד בישיבה במוסקבה במשך ארבע שנים, בישיבה המפורסמת הנ"ל למדו גם כן הרבנים החשובים: הרב אריה לוין, והרב שמעון טרבקה ועוד.
בישיבה זו הוסמך הרב שמואל לרבנות, וכשסיים ללמוד בישיבה, חזר לעיר הולדתו וואני, והתחיל לשמש בקודש.
עם פטירתו של הרב הראשי של אוני ר' אבישי ג'אנאשוילי, בשנת תשכ"ג [1963] החליטה הקהילה פה אחד למנות את ר' שמואל כמנהיג של הקהילה ברוחניות ובגשמיות.
רבי שמואל היה ידוע כאיש שמדקדק בקלה ובחומרה, וכך היה דורש מצאן מרעיתיו, אצל הרב שמואל לא היו פשרות בעניין של "שולחן ערוך" ואורח חיים יהודים למרות כל הקשיים הן מצד השלטונות והן מצד הקשיים הגשמים שהיו ליהודים בזמנים ההם.
ר' שמואל היה עושה ימים ולילות למען הקהילה, והיה שם דגש על הילדים תינוקות של בית רבן, תמיד היה אומר "אם אין גדיים מאין תיישים" .
בשנת תשל"ב [1972] עודד את הקהילה לעשות עלייה לארץ הקודש ויחד עם הקהילה זכה לעלות לארץ הקודש. רבי שמואל התיישב בעיר קרית מלאכי וגם שם הוא שימש כראש הקהל של הקהילה.
פעל ימים ולילות על מנת להקים את בית הכנסת של העדה בקרית מלאכי.
רבי שמואל וגיסיו, רבי משיח מיכאלשוילי, רבי אהרן חחיאשווילי ורבי שבתאי מיכאלשוילי פעלו רבות ביחד על מנת לחזק את הקהילה מבחינה מוראלית ורוחנית וגשמית עכב קשיי הקליטה בארץ.
לאחר תקופה קצרה ר' שמואל חלה במחלה ונפל למשכב, כעבור זמן קצר נפטר, והוא בגיל 45 שנים, בשנת תשמ"ד.
פטירתו המהירה בטרם עת הכה בתדהמה את הקהילה ואת כל העדה בארץ, אלפים נהרו להלויתו לחלוק לו כבוד אחרון. הכאב והצער היה נראה על כל הבאים. מלבד רבני העדה ותלמידיו נכחו גם אנשים שלא זכו להיות במחיצתו ורק שמעו עליו, וגם עסקנים ופעילי ציבור רבים.
לאחר פטירתו הרבנית מרו הוציאה ספר על פעילותו וחייו של בעלה ובו שיקפה בבהירות רבה את דרכו המבורכת של רבנו האהוב הן בלימוד התורה והן במסירותו לפתרון בעיותיה של הקהילה ברוחניות ובגשמיות.
