פרשת 'שופטים'
כתב "הכלי יקר" שופטים ושוטרים תתן לך קשוט עצמך תחילה . בראש ובראשנה דאג שאתה תהיה מושלם ואחר כך "ושפטו את העם" לקשוט זולתו. אחר כך תוכל להשפיע על אחרים. ואמר הרבי מפולנאה, בראש ובראשונה שפוט ובדוק תחילה את עצמך ורק לאחר שקיימת בדיקה ודרישה כלפיי ה"לך" אתה רשאי לבדוק ולדרוש גם מן הזולת, ועוד אמר הרבי מפולנאה היזהר שלא יהיה לך שתי מידות של משפט, מקל לעצמך ומחמיר לאחרים, אלא משפט שאתה מבקש לעצמך יהיה גם לאחרים. וכתב הרבי מפשיסחה שופטים ושוטרים תתן לך, כאשר אדם שופט בקביעות את עצמו ורואה את החסרונות שלו ואת היתרונות של זולתו התוצאה היא "ושפטו את העם משפט צדק" אבל בשעה שאדם רואה בעיקר את חסרונות הזולת ומתעלם מנגעי עצמו מונע הוא משפט צדק בעולם.
נמצאים אנו בחודש אלול חודש הרחמים והסליחות חודש שכל אחד מאיתנו צריך לעשות תשובה. כתב רבי חיים ויטאל שיש לאדם כמה שערים בגוף .. שער הראייה שהם העיניים, שער הריח שהוא החוטם, שער השמיעה שהם האוזניים , שער הדיבור שהוא הפה, ועל השערים הללו צריך לשים עליהם משמרות חזקות שופטים ושוטרים. וזהו שרמז הכתוב "שופטים ושוטרים תתן לך" כתב בלשון יחיד "תתן לך" שהיינו שהפסוק בא להזהיר לכל אדם מישראל שיגדור גדר לכל שעריו, בעיניים שלא יסתכל במראות אסורות, ובאוזניים שלא ישמע דברי איסור ורכילות ולשון הרע ובחוטם שלא יריח דברים אסורים ובפה שלא ידבר דברים אסורים וכן שלא יאכל מאכלות אסורות, ועל כן כתב מהרי"ל דיסקין שפרשה זו תמיד נקראת בחודש אלול ללמדך שלפני שאדם חוזר בתשובה יבדוק עצמו אם הוא שלם בגופו או שמא חלילה פגם באחד מאברים שבגופו.
מראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים הם ימי רצון, כי בראש חודש אלול עלה משה אל הר סיני לקבל לוחות שניים והיה שם 40 יום וירד בעשרה בתשרי ומאז הוקדשו ימים אלו לימי רצון ותשובה ויום עשירי בתשרי ליום הכיפורים, האריז"ל כתב: "אנה לידו ושמתי לך" ר"ת אלול לאמר כי חודש זה הוא עת רצון לקבל תשובה על החטאים שעשה בכל השנה, ועוד אמרו דורשי רשומות "את לבבך ואת לבב" ר"ת אלול וכן "אני לדודי ודודי לי" ר"ת אלול וכן "איש לרעהו ומתנות לאביונים" ר"ת אלו רמז ל-3 דברים שהם תשובה, תפילה, צדקה. ויש ר"ת של אלול חסידי כתוב באז ישיר משה, "ויאמרו לאמר אשירה להשם" ר"ת אלול, לאמר לך כל הדברים שאדם עושה בחודש אלול תשובה, תפילה, צדקה שיעשה אותם בשמחה ובטוב לבב כפי שמודגש בפסוק "אשירה להשם" וכפי שכתוב: "עבדו את השם בשמחה".
כתוב בפרשה: "על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד" כתוב בירושלמי במסכת מכות, שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם: חטאים תרדוף רעה. שאלו לנבואה, אמרה להם: נפש החוטאת היא תמות. שאלו לקב"ה: אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו. אמר ר' אברהם ממיקולייב כי "על פי שניים עדים" על פי שתי דעותיהן של החכמה והנבואה או אפילו "שלושה עדים" גם לפי הדעה השלישית של התורה ששאלו גם אותה והיא ענתה "יומת המת" איין לו לחוטא תקנה אלא עליו למות, שכן אפילו לפי התורה שכתוב עליו להביא קורבן מה יעשה בזמן שאין בית המקדש קיים ואי אפשר להביא קורבן, או כאשר אין ידו משגת להביא קורבן? "לא יומת על פי עד אחד" לפי דעתו של האחד ומיוחד הקב"ה לא יומת החוטא שכן עצה קלה יעוצה לו כי יעשה תשובה ויתכפר לו.
שבת שלום, כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בביאת הגואל משיח צדקינו, אמן.
הרב משיח מיכאלי הי"ו מקרית מלאכי
