פרשת "שופטים"
"שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך"
אמר ר' לוי: למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולם, והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו. אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בניי.
כך אמר הקב"ה: מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל שנא': "כי נער ישראל ואהבהו" [הושע יא'] מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין שנא': "כי אני אוהב משפט". [ישעיה סב'] אמר הקב"ה: נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב, הוי "שופטים ושוטרים". [מדרש רבה ה,ו]
אמר על זה הגר' לוינשטיין – שמאמר זה מקנה לנו מבט חדש על עניין המשפט. אנו רואים מדברי חז"ל שה"משפט" הוא דבר יקר שהקב"ה אוהבו יותר מכל דבר אחר, וכי יסוד "המשפט" הוא ממידת "האמת" וע"י כוח המשפט זוכים לטוב העולם הבא, או ח"ו לעונש הגהינם וזוהי המתנה לעם ישראל.
אנו נמצאים בתחילת חודש הרחמים והסליחות. לפי ידיעה זו אנו צריכים להכין עצמנו לחודש זה, כי המציאות מורה על זה שאנו חושבים שהקב"ה ותרן ולכן נחלשת אצלנו אימת הדין, וטעות זו באה בגלל חוסר ההבנה במהות של המשפט. וכאשר נבין מהו " משפט" נראה כי אין מקום כלל למחשבת הויתור. ולכן צריך אדם לדעת, שאם לא יעמול לקרב את רעיון "המשפט" ללבו הוא יהיה רחוק מהרגשתו, ולכן האדם צריך עמל ובמיוחד בחודש אלול, כדי לקרב ללבו את מציאות המשפט, ואין ויתור. וידוע מאמר חז"ל: "כל האומר הקב"ה ותרן הוא יוותרו חייו" ובאם אדם לא מתבונן במעשיו ואינו עושה חשבון נפש, יכול להמשיך את חייו ללא מורא וכל מיני תירוצים למה לא להרבות בעבודת ה' – כי הרי טוב לו, וע"ז נאמר: "וישמן ישורון ויבעט".
לכן רבותי היקרים, אנו צריכים לדעת שצריכים אנו לעבוד עבודה רבה בכדי להגיע להכרה, שאין תירוצים – מצילים, וצריך ליפול עלינו פחד פחדים מיום הדין. ולהכרה זו יגיע האדם רק מתוך עבודה עצמית ואם אין אני לי מי לי.
ומוסיף על זה בעל ה"שפת אמת", לכן כתוב: "תתן לך" שזוהי הבטחה – שביד כל אדם ואדם מישראל למנות שופט ושוטר על עצמו, על שערי נפשו ומדותיו, שהרי "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו". לכן אדם צריך לדעת, שאם רוצה להשיג את ה"אמת" היינו: "משפט" ועדיין אין לו דעת שלימה לגבי זה וצריך עזרה מלמעלה – שיעשה רק טוב בבחינת "שופטים ושוטרים", אזי מסייעין לו, ובלבד שיבקש את האמת. "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" "רחמנא לבא בעי". ולפי זה צריך לדעת כל יהודי שכל איבריו וחושיו ומחשבתו משועבדים להקב"ה כמו שכותב בעל "חובת הלבבות" [שער עבודת האלוקים פרק ה']: "ולא ישמש אלא ברצותו אותו, ולא ישמח כי אם בעבודתו, ולא יבקש כי אם רצונו, ולא ירוץ כי אם בשליחותו" וכו'. וכידוע מאמר הגמ': אין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה. עלינו לדעת שאנו עבדים של הקב"ה וחייליו, ועלינו לעשות תמיד רצונו יתברך.
הרב מפונוביז' הגרי' כהנמן זצ"ל סיפר – שפעם אמר הגר' אלחנן וסרמן הי"ד חידושי תורה לפני הגר"ח סולוביצ'ק זצ"ל, ותוך כדי הרצאת הדברים העיר לפני ר' אלחנן ושאל על פרט מסוים, מדוע אמרה התורה כך? הפסיקו ר' חיים ואמר לו: אין זה "העסק" שלנו לברר מדוע אמרה התורה, עלינו להבין מה אומרת התורה ולא נפסח על ההפטרה. אנו נמצאים בהפטרה של: "אנכי אנכי הוא מנחמכם". לכאורה, המילה "הוא" מיותרת כאן, מספיק לומר "אנכי"? בכדי להבין זאת ניזכר במלחמת עמלק שם כתוב בפסוק: "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק", דרשו חז"ל: אין שם השם שלם ואין כסא ה' שלם עד שימחה זרעו של עמלק, שהרי חסרות שתי אותיות ו' – ה' להשלים שם הו – י – ה ברוך הוא, וחסר אות א' להשלים את ה"כסא" יוצא ביחד "הוא". לכן כותב בפסוק "אנכי אנכי "הוא" מנחמכם", ועל זה אמרו עם ישראל בהר הכרמל עם אליהו הנביא זכור לטוב "ה' הוא האלוקים". ונזכה במהרה לפסוק: הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה', ובא לציון גואל אמן.
הרב אפרים דניאלוב הי"ו אור יהודה
