פרשת שופטים
התורה מצווה בפרשתנו "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ". למעשה, כל יהודי הוא מלך, ותפקידו לשלוט ב'עולם קטן', זה האדם. חייו של אדם הם מלחמה רצופה של יצר הטוב נגד יצר הרע על השליטה ב'עיר קטנה', ועליו 'לכבוש' אותה ולהיות מלך עליה. ברוח זו נכתב בזוהר: "כל ישראל מלכים הם". לכאורה איך ייתכן לומר שכל יהודי הוא מלך, והלוא כדי להתמנות למלך נדרשת משיחה בשמן. אלא שכאשר מדובר בבנו היחיד של המלך, הוא יורש את תפקידו ונכנס תחתיו בלי צורך במשיחה. וכך יהודי הוא בבחינת 'בנו יחידו' של הקב"ה, וממילא "כל ישראל מלכים הם".
אבל איך אפשר לומר שכל יהודי הוא בן יחיד בשעה שיש יהודים רבים וכל אחד ואחד מהם הוא בנו של הקב"ה? אלא שאמנם אצל האדם יש הבדל בין בן יחיד לבין בן שהוא אחד מכמה בנים, אבל אצל הקב"ה כל יהודי הוא בבחינת בן יחיד, אף-על-פי שיש לו בנים רבים. וכפי שלימד הבעל שם טוב, שאהבתו של הקב"ה ליהודי גדולה לאין שיעור מאהבתם של הורים מבוגרים לבנם היחיד שנולד לעת זקנתם. אך כאן נשאלת שאלה אחרת: איך תיתכן 'ירושה' אצל הקב"ה, והלוא הוא נצחי, למעלה מגדרי הזמן, ואפילו הפסוק "ואתה הוא ושנותיך לא יתמו" מדבר בלשון בני-אדם, אבל האמת היא שלגבי הקב"ה כל מושג הזמן אינו קיים כלל?! אלא שמצאנו 'ירושות' אצל הקב"ה, כדוגמת הורשת ארץ ישראל והתורה.
ארץ ישראל היא ירושה לכל יהודי. ואין הכוונה שהיא ירושה מהאבות, אברהם, יצחק ויעקב, אלא שהיא ירושה מהקב"ה, שכל יהודי, בכל מקום בעולם, יורש אותה. וכך התורה ניתנה בירושה לכל יהודי, "מורשה קהילת יעקב", וחלים עליה דיני הירושה. וגם זה מבסס את מעמדו של כל יהודי כמלך. הגמרא קובעת: "מאן מלכי [=מי הם המלכים?], רבנן". לומדי התורה הם 'מלכים'. ומכיוון שלימוד התורה אינו נחלתם של בעלי מעמד מיוחד, אלא הרמב"ם פוסק בהלכות תלמוד תורה ש"כל איש מישראל מחויב בתלמוד תורה", נמצא שכל יהודי יכול ללמוד תורה ולהיות מלך.
ההכרה שיהודי הוא מלך מעניקה לו נחישות לעמוד מול הפרעותיו של יצר הרע בעבודה הרוחנית, אך אין היא מביאה אותו לידי גבהות לב. הוא יודע ש'מלכותו' נובעת ממלכות הקב"ה ואין היא התנשאות אישית שלו. כך קובעת ההלכה באשר למלך בשר ודם שבעומדו בתפילת העמידה הוא כעבד לפני מלכו, עד שכאשר הוא כורע – "שוב אינו זוקף". דווקא התבטלותו של המלך כלפי מלכות ה' היא המעניקה לו כוח ותקיפות לקיים את הציווי "לא תגורו מפני איש". בהבינו שאיננו מציאות עצמאית, אלא שליח של הקב"ה על-ידי לימוד התורה, הוא נושא עמו את תוקפה של התורה לעמוד בפני כל התנגדות, לכבוש את ה'עיר קטנה' שלו ולהיות מלך על עצמו. (שיחות קודש תשל"ה)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
