חכם יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'

חכם יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'

פרשת ויקרא

עלה אשה ריח ניחוח לה' (א-ט)
בגמרא מסכת מנחות (קי:) נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח, ובעולת העוף אשה ריח ניחוח, לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין לבו לשמים.
האדם נוטה בטבעו לחפש הצלחות בחיים אולם לא כן הוא בעבודת ה', כי בעבודת השם העיקר הוא העמל ולא התוצאה.

ומשל בעניין זה על מלך שאסף עשרות ילדים מבני מדינתו ונתן ביד כל ילד רגב אדמה וגרעין לזרוע בו, ואמר להם, ראו ילדים גרעין זה שנתתי לכם הוא גרעין של שושנה לכו לבתיכם וכל אחד יזרע את הגרעין ויטפח אותו ובעוד כחצי שנה יביא לי כל אחד את השושנה שתצמח בו, והשושנה היפה ביותר תזכה את הילד שהביאה בפרס מאת המלך.

וכעבור חצי שנה התקבצו שוב הילדים וכל אחד שושנה בידו והמלך העבירם אחד אחד לפניו והוא מביט אל השושנה שביד כל אחד מהילדים ופוסל ואומר לא לזה התכוונתי. וכך הוא מעביר את השני והשלישי את כל הילדים ואומר לא זה, לא זה. כל הנוכחים לא הבינו את רצון המלך, אולם הוא פונה אנה ואנה ושואל האם כל הילדים עברו או שנשאר ילד נוסף?
והנה רואים שבפינת האולם ילד אחד יושב ובוכה, קרא לו המלך ושאל אותו למה אתה בוכה? והילד ענה אף אני הייתי כאן ביחד עם כל הילדים לפני חצי שנה וגם לי נתת גרעין לזריעה והשקתי אותו וטיפחתי אותו אולם לא צמח לי כלום ועל כן אני בוכה, כשאני רואה של כולם צמח ולי לא. ענה המלך בקול זה הילד הזוכה בפרס מאת המלך.

וכשהסתכלו כולם בתמיהה אל המלך על הילד שלא הביא כלום ובכל זאת זכה בפרס, הוסיף המלך ואמר דעו לכם רבותי כי הגרעין שהבאתי לכל אחד מהילדים שהיו כאן היו גרעינים שאינם יכולים להצמיח מאומה וכל הילדים שהביאו לי שושנים לא היה זה מהגרעין שאני הבאתי לידם, אלא כל אחד הביא שושנה ממקום אחר, זה מגינתו וזה מהחנות וכיוצא בזה, אולם ילד זה הוא הילד האמיתי, הוא עשה את רצוני בדיוק כפי שביקשתי זרע והשקה ולא צמח לו, וכי חפץ אני בשושנים? וכי אין ביד המלך לקנות שושנים רבים ככל אשר אחפוץ? לא זאת היתה כוונתי, אלא כוונתי שיעשו את רצוני בדיוק כפי שביקשתי, רצוני בתהליך ולא בתוצאה.

והנמשל, השי"ת מבקש מהאדם שיעבוד אותו בישרות כמו שכתוב 'והיה אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך והאזנת למצוותיו' וכו' 'והישר בעיניו תעשה' וכו', ולכאורה כבר כתוב 'והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו'? ומה התוספת בציווי והישר בעיניו תעשה? אולם הכוונה כנ"ל שהשי"ת אינו חפץ אלא בישרות בתהליך ולא בתוצאה, וכגון שלא יאמר האדם אם צריך אני להביא עולה מה בכך אם הביאה מן הגזל כי על זה אומר ה', 'אני השם שונא גזל בעולה', אין לי חפץ במצוות כאלה.
שבת שלום

חכם יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*