פרשת בהעלותך
'ויהי בנסע אהרן, ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אוייבך וינוסו מפניך (י-לה)
אומרת הגמ' אין פרשה זו ממוקמת במקומה האמיתי, היא נכתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות לפורענות, למה דווקא הפרשה הזו, איזו סגולה יש בנסוע הארון?! על אילו פורעניות מדבר?
הפורענות לאחר הפרשה היא "ויך ה' בעם מכה רבה מאד", אבל איזו פורענות היתה לפני כן? ויסעו מהר ה'.. אומרים חז"ל כתינוק הבורח מבית הספר.
איזו מן פורענות זו תינוק הבורח מבית הספר? לפרוק עול תורה זה חטא! אבל זה לא פורענות…
אומר החתם סופר – אדם יכול לעשות עבירות אבל הוא לא יענש על העברות שלו מיד כי הרי – והרבה להשיב אפו, הקב"ה מאריך אף לפושעים ולחוטאים מתי הוא יעניש על העברות שעשה? כאשר יחטאו לו בפנקס.. יסגרו איתו חשבון על הכל. לכן על שלושה דברים נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר.
מה הקשר בין שעת הלידה לבין נידה, חלה, והדלקת הנר? בשעת הלידה הפנקס פתוח, אם יש לה עברות סוגרים איתה את החשבון. כל זה נכון לגבי כל העבירות שבעולם חוץ מ.. ביטול תורה!!!
כי אינו דומה פורק עול תורה, לעבור שאר עבירות, כל הפורק עליו עול תורה נותנין עליו עול מלכות! ברגע שאתה עוזב את התורה, מיד אתה מקבל סטירה של גלות. כך הקב"ה טבע בבריאה, כי תריד – ופרקת עולו מעל, כשהתורה למעלה הגויים למטה. אבל אם חס ושלום התורה למטה אוטומטית הגויים עולם למעלה, בדיוק כמו בנדנדה. אם כך אומר החתם סופר, יוצא שתינוק הבורח מבית הספר, זה לא רק חטא.. זו גם הפורענות, העונש הוא מידי.
לכן צריך לעשות פרשה בין פורענות לפורענות.
מדוע דווקא הפרשה הזו? מדוע לא פרשת 'שמע ישראל'? אומר החתם סופר: אחרי שמשה ראה שכבר הייתה פריקת עול תורה ושהעונש המיידי הוא עול מלכות.. הוא מיד ביקש 'קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך'.
'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר'
המזמור מתחיל בגוף שלישי.. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני… מי? הוא – הקדוש ברוך הוא. נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו.. עדיין הוא, פתאום המזמור משתנה לגוף שני.. גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי.. שבטך ומשענתך המה ינחמוני תערוך לפני שולחנך.. זה כבר לא הוא זה אתה.
מה קרה? פשוט מאוד, כל זמן שלאדם טוב, הוא מרגיש שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.. הוא זוכר את הקב"ה אבל על אש קטנה, כשיהודי רובץ על נאות דשא, ומתנהל על מי מנוחות. הוא מתקרב אל הקב"ה הוא בשלט רחוק. רק בגוף שלישי. אבל מתי יהודי נזכר לבדוק מזוזות? מתי הוא בודק תפילין? כאשר יש השם ישמרנו צרה, חולי, תאונת דרכים, נזכרים בהקדוש ברוך הוא ומתחילים להתקרב אל הקודש.
יוצא שכשהולכים הגיא צלמות והשבט (המקל) מכה בבן אדם לפתע הוא מתקרב לקב"ה והופך אותו לגוף שני.
הגמרא אומרת: לעלם יתפלל אדם על עצמו כשהוא בריא, משום שאם כבר נפל למשכב אומרים לו הבא זכויות והתרפא, אל תחכה לפורענות.. ולא יהיה בהם נגף… אל תחכה לנגף בשביל לקיים בגשת בני ישראל אל הקודש.. תגש אליו גם כשטוב לך. הקב"ה רוצה שיהודי ישמח ויאמין בו, ה' רוצה שתודה לו ותכיר בטובות ובנפלאות שמשה עושה ובעזרת ה' שיעשה לנו ולכל כלל ישראל.
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות