פרשת "נשא"
פרשתנו מגיעה לרוב לאחר חג מ"ת ולכן מובא בספרים שזו הסיבה שהיא הגדולה מכל הפרשיות בתורה. כיון שלאחר מ"ת היה צימאון גדול לבנ"י ללמוד את התורה לכן מיד אחר חג מ"ת מופיעה הפרשה הגדולה בתורה. בפרשת נשא יש 176 פסוקים כמו"כ הפרק בתהלים הכי גדול הוא מזמור קי"ט וגם במזמור זה יש 176 פסוקים וכן המסכת הכי גדולה בש"ס היא מסכת בבא בתרא שבה מספר הדפים הוא 176. מס' זה איננו סתם צירוף מקרים אלא אם נתבונן נראה ש22 פעמים 8 שווה 176. זה מלמדנו על 22 אותיות התורה שכל התורה אע"פ שהיא ענין שכלי, בעצם היא למעלה משכלנו והבנתנו וזה ה8 שמסמל את הבחינה שלמעלה מהטבע. שהרי ידוע שהעולם מיסודו מסמל את הספרה 7 (שבע ימים שבעה רקיעים וכו') ואילו הספרה שמונה מסמלת את ההשפעה העל טבעית. וזה בא להדגיש שחלילה נחשוב שהתורה היא ענין טבעי אלא הכל זה חקה חקקתי וכמה שנתייגע לא נגיע לעומקה האמיתי של התורה.
על מתן תורה מובא במדרש, ששאל הקב"ה את ישראל: 'מי יהיה ערב בעדכם שתקיימו את התורה? אז למרות שבנ"י הציעו את האבות הקדושים ואפי' את עצמם להיות ערבים לא שעה להם הקב"ה עד שאמרו בנינו יהיו ערבים בעדנו ואז הסכים הקב"ה לתת את התורה. ולכאורה צריך להבין מה כ"כ שכנע את הקב"ה בזה יותר מהכל? אלא מסבירים זאת ,שאדם לפעמים על טובתו מוותר אך על טובת ילדיו אינו מוותר לכן זה שבנ"י אמרו שהם יהיו ערבים זה לא הוכחה שהם מחזיקים את התורה כדבר הכי טוב כיון שאדם לא תמיד עושה לעצמו מה שהכי טוב לו אך כשרואים שרוצה להעניק זאת לילדיו סימן שאדם זה מחזיק שאותו דבר הוא הכי טוב והעובדה היא שרוצה זאת לא לעצמו אלא לילדו. ולכן כשבנ"י אמרו בנינו ערבים בעדנו זה הסימן שבנ"י מחזיקים שהתןרה זה הדבר הכי נעלה לעם ישראל .
ויה"ר שנזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות
הרב בן ציון באטשוילי הי"ו מקרית מלאכי
