פרשת "נח"
"עשה לך תיבת עצי גפר" [ו-יד]
כל אדם חייב לבנות לו תיבה
למה הטריחו בבנין זה? כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו מה זאת והוא אומר להם: עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, אולי ישובו. [רש"י]
נח נצטווה לעשות לו תיבה על מנת שיוכל להינצל מפני המבול אך מזה נוכל ללמוד שכל אחד מאיתנו צריך לעשות לו תיבה כדי להינצל מכל מיני פגעים רעים שיש בשכונתו ובסביבתו. כך מבאר הרב דניאל פלבני שליט"א בספרו "אמרי דניאל": חובתך היא לעשות לך תיבה, דהיינו: מסגרת אשר על ידה תוכל להינצל מהשפעה של הסביבה.
וכן אמרו רבותינו: שמשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, ונקטו ד' אמות, דהיינו: מסגרת שלך בתורה ובמצוות, דרכה תוכל להינצל מהשפעת הסביבה ומהרוחות הרעות.
נח נצטווה לעשות תיבה כדי להינצל מהמבול ובארץ ישראל לא היה מבול כי יש בה השראת השכינה כמו שכתוב: "הארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה".
הרמב"ם כותב [פרק ו' מהלכות דעות ה"א]: דרך ברייתו של אדם להיות נמשך אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך האדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל חכמים כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד ממעשיהם.
וכן אם היה במדינה שמנהגיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב יצא למערות, לחוחים ולמדברות. ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים .
שאלו את החזו"א זצוק"ל: מה נעשה היום? איך נלך למדבריות? ענה החזו"א הישיבות – הם המדבריות, לימוד התורה בישיבות הוא בבחינת "ועשה לך תיבה" ולשם יש ללכת…
מהיכן היה לנח כוחות עצומים כאלה? שואל הגא"מ שך זצ"ל [מובא בספר טללי אורות] להיות עוסק מאה ועשרים שנה יום יום בבניית התיבה, כאשר כולם לועגים, עוברים אנשים על יד התיבה וצועקים לו "זקן בזוי" והוא אינו נרתע? חולפים ימים ואף שנים ונח ממשיך לבנות את התיבה, מהיכן יש לו את כוחות הנפש האדירים האלה? והרי ידוע שהסביבה משפיעה וקשה לעמוד איתן מול הלחץ האדיר של החברה ועוד לעשות לכאורה דבר שאינו הגיוני. אלא, משיב הרב שך: בפני נח עמד דבר אחד -"האמת" לנח היה ברור שהוא לא צריך להתייחס מה יאמרו הבריות"! הוא כרגע עסוק במילוי אחר ציווי ה' "הנני משחיתם את הארץ" אז אין זה משנה מה יאמרו האחרים, חסרה להם ההבנה, הם עכשיו יכולים ללגלג, לצחוק ואף להינות מהמצב. אך ברגע שיגיע רגע האמת, כאשר המבול יופיע בבת אחת, הם יוכלו רק להצטער על שלא שמעו לעצת נח, אבל זה כבר לא יעזור, אז כבר החרטה – לא תועיל.
ומה יכולים ללמוד מוסר כל הטועים שאינם הולכים בדרכי ה', כל עוד אתם רואים את עבדי ה' האומרים לכם.. בואו תיכנסו לתיבה! התיבה מגינה מפני המבול! כדאי להזדרז, אף אחד לא יכול להבטיח לאדם שפתאום לא יבוא המבול.
הרב נסים יגן זצ"ל המשיל את הדברים באופן נפלא.
אדם שרוצה להגיע לחופה ובטעות הוא עלה על האוטובוס הנוסע לאילת, ככל שהוא יקדים לגלות את טעותו ולהבין שהוא נוסע לאיזור הדרום במקום לאיזור הצפון, התיקון יהיה קטן יותר. אך אם אדם יגיע כבר לאילת תקשה עליו מאוד החזרה.
וזאת חייב כל אדם לדעת: גם אם הוא טעה ישנה דרך חזרה אך הדרך חזרה יכולה להיות קצרה ככל שהאדם יגלה מהר יותר את טעותו, ויש אנשים המכירים היטב את הדרך, צריך רק לשאול אותם ולהגיע יחד איתם אל היעד.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
