פרשת בלק
ידועה חשיבותה של פרשת בלק עד כדי כך שמובא בגמרא במסכת ברכות שביקשו חז"ל לקבוע לומר את פרשת בלק בקריאת שמע בכל יום ומדוע? כיון שמוזכר בפרשה זו הפסוק "כרע שכב כארי" שכנגד העניין של "ובשכבך" וכן "וכלביא מי יקימנו" שכנגד העניין של "ובקומך", סיבה נוספת כיון שבהפטרת הפרשה אומר הנביא "עמי זכור נא מה יעץ בלעם לבלק" היינו שיש עניין לזכור עניין בלק ובלעם, ולבסוף אומרת הגמרא שרק מפני טורח הציבור לא תיקנו לומר זאת בכל יום,
אמנם בתפילת ראש השנה בסדר מלכויות אנו אומרים "ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו" אומר ה"מגלה עמוקות" שכשבאו שליחי בלק אל בלעם זה היה בתחילת חודש אלול והוא אמר להם- לכו ותבואו בא' של ראש השנה כיון שאז ניתנה רשות לשטן לקטרג וזהו שאמר "לכה ארה לי" – א' ר"ה (א' של ראש השנה) ומכיון שראה בלעם שביום זה תוקעים בשופר שנאמר "ותרועת מלך בו" וראה שאי אפשר לקטרג על ישראל לכן אמר להם: "לינו פה הלילה" והיה דוחה אותם עד יום הכיפורים, בכל אותם ימים שבלעם רצה לקלל הקב"ה לא כעס על ישראל ולכן גם הימים הללו נקבעו לימי רחמים כיון שה' סילק בהם את מידת הדין, ולכן אומרים את הפסוק הזה בתפילת ראש השנה להזכיר כי אין שולטת מידת הדין בימים אלו. גם מובא שתחילת גאולתם של ישראל הייתה מבלק כיון שממנו יצא דוד המלך ולכן נקראה הפרשה על שמו של בלק, וזהו שאומר בלק "לכה ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני" – ממני יצא המלך (דוד המלך), וכפי שהגמרא במסכת סוטה אומרת שבשכר 42 קורבנות שהקריב בלק יצאה ממנו רות המואביה שיצא ממנה שלמה המלך שכתוב בו "אלף עולות יעלה שלמה".
וגם מובא על הפסוק "ויגר מואב מפני העם כי רב הוא" ראשי תיבות "רות ובועז" שמכוחם חששו המואבים מכאן רואים חשיבותה של פרשה זו ואשר ניתן ללמוד ממנה דברים רבים, אחד הדברים שניתן ללמוד הוא חשיבות קיום המצוות אפילו כאלו מצוות שנחשבות מצוות "קלות" המדרש אומר על הפסוק "וישא משלו ויאמר" כיון שראה בלעם היאך משמרים ישראל המצוות הקלות אמר מי יוכל לקלל את אלו ששומרים מצוותיו ושמו משותף בהן שנאמר "ה' אלוקיו עמו" המקללם כאילו מקלל פני שכינה.
אומרים על זה חז"ל "נטילת ידיים לפני המזון, רשות לאחר המזון חובה" ומובא על זה מעשה באדם מישראל שהיה מבשל גם בשר כשר וגם בשר חזיר ומוכר ולא רצה שיכירו בו שהוא יהודי ונהג כך שכל מי שנכנס לחנותו ולא נטל ידיים היה יודע שהוא גוי ונתן לו בשר חזיר וכל מי שהיה נכנס ונוטל ידיו היה יודע שהוא מישראל ומאכילו בשר כשר, פעם אחת נכנס יהודי לאכול שם ולא נטל ידיו היה המוכר סבור שהוא גוי נתן לפניו בשר חזיר, אכל אותו אדם ולא ברך כשבא לעשות איתו חשבון אמר לו המוכר לשלם מחיר של בשר חזיר שנתן לו שהיה יותר יקר אמר לו הקונה והרי אתמול אכלתי בשמונה והיום אתה מבקש עשרה? ענה לו המוכר זו שאכלת היום של חזיר היא, כיון שאמר לו כך הזדעזע האיש אמר למוכר, יהודי אני ונתת לי בשר חזיר? אמר לו המוכר כשראיתי שאכלת בלא נטילת ידיים ובלא ברכה הייתי סבור שאתה נכרי. מכאן שנו חכמים "מים הראשונים האכילו בשר חזיר, מים האחרונים הרגו את הנפש" שמעשה באדם שאכל שאכל קטניות ולא נטל ידיו מים אחרונים וירד אל השוק וידיו ופיו מטונפות מן הקטניות, ראה אותו חבירו הלך ואמר לאשתו של אותו אדם, אמר לי בעלך סימן, שאכל עכשיו קטניות שגרי לו אותה הטבעת, כיון שראתה שיודע מה אכל בעלה באותו היום נתנה לו, אחר שעה בא בעלה אמר לה היכן הטבעת? אמרה לו בא פלוני בסימנים שלך ונתתיה לו נתמלא חמה והרגה, לפיכך אמרו חכמים "כל מי שאינו נוטל ידיו אחר המזון כאילו הורג נפש", ולכן הזהיר הקדוש ברוך את ישראל שלא לזלזל אפילו במצוות קלות שנאמר בספר דברים "כי לא דבר רק הוא מכם" אפילו דבר מצוה שאתה רואה אותה ריקה וקלה בה חיים ואריכות ימים שכתוב שם "ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה" אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אם שמרתם מצוותי אני מפיל שונאיכם לפניכם שנאמר בתהילים "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע.." וכיון שראה בלעם איך משמרים ישראל את המצוות הקלות אמר מי יוכל לקלל את אלו.
יהי רצון שבזכות קיום המצוות יאבדו כל אויבי ישראל ונזכה לקיום הפסוק "וירד מיעקב והאביד שריד מעיר" אומר המדרש כיון שראה יעקב אבינו את אלופי עשיו נתיירא התחיל אומר מי יכול כנגד כל אלו .. אמר לו הקב"ה מתיירא אתה מאלו? חייך ניצוץ אחד משלך שורף כולן שנאמר "הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה" זה יוסף שנאמר "ובית יוסף להבה" לפיכך "וירד מיעקב" הירוד שביעקב (יוסף) מאבד את כולם, ואומר רש"י על הפסוק "ועל מלך המשיח אומר כן שנאמר בו "וירד מים עד ים" בקרוב ממש אמן.
הרב אבישי באטשוילי הי"ו מקרית מלאכי
