פרשת שמות
"ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" (א-כב)
לכאורה צריך להבין מדוע גזר פרעה להמית את הבנים דווקא על ידי זריקה ליאור ולמה לא על ידי מיתות אחרות?
אלא תירצה הגמרא (סוטה יב) והובא ברש"י כי ראו אצטגניני פרעה שמושיען של ישראל במים הוא לוקה ולא ידעו שעל מי מריבה הוא לוקה. ועוד מתרצים על פי המסופר בגמרא (סנהדרין סז:) שזעירי נקלע לאלכסנדריה של מצרים וקנה חמור וכשבא להשקותו במים נהפך החמור לחתיכת עץ ומשום שחמור זה לא היה חמור אמיתי אלא מתחילתו היה עץ ועל ידי כישוף הפכוהו לחמור ומכרוהו ברמאות כחמור לזעירי וכשחזר וביקש לקבל את כספו בחזרה אמרו לו אם לא היית החכם זעירי לא היינו מחזירים לך את כספך חזרה שהרי כל מי שקונה חפץ במקומנו יודע שחייבים לבודקו במים לראות שאין בו כישוף. על כל פנים רואים שכישוף בטל במים, ולפיכך רצה פרעה דווקא שיזרקו את התינוקות למים כדי לוודא שאלו הם באמת תינוקות אמיתיים ולא כישוף שעשו ועושים עצמם כאילו הורגים אותם. ועל פי זה אפשר לבאר את מה שאמר השם יתברך למשה "והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה ולא ישמעון לקולך ולקחת ממימי היאור… והיו לדם ביבשת" מה הראה ה' שיאמינו לאות השלישי הניזכר לעיל ואולי לא יאמינו כשם שלא האמינו לשני האותות הקודמים? אלא כיון שלשני האותות הראשונים שלא נעשו במים אולי לא יאמינו ויחשבו שזה כישוף אבל האות האחרון שנעשה במים יראו שאין בו כישוף.
ועוד יש לומר על פסוק זה שנאמר "כל הבן הילוד" שפרעה גזר אף על הילדים המצרים באותו יום שאמרו לו אצטגניניו שאותו היום מושיען של ישראל נולד ואיננו יודעים אם מישראל הוא או מהמצרים, ולכן ציווה שיהרגו את כולם אפילו מצרים שנאמר: "כל הבן הילוד" ולא דוקא כל הבן של העברים. אמנם בתרגום מובא 'כל ברא דיתיליד ליהודאי בנהרא תרמנה' משמע מדבריו שרק על ישראל גזר ולא על עמו והציווי על עמו היה שהם יזרקו את בניהם של ישראל.
מבואר בגמרא (סוטה יב:) כיון שזרקו את משה ליאור נסתלק הסימן שראו האצטגנינים שנולד מושיען של ישראל ובאותו זמן שזרקו את משה ביטלו את גזירתם. ונשאלת השאלה שאם הם כל כך חזקים בכוכבים אז מדוע לא ראו שמשה עדיין חי ועוד לא לקה במי מירבה, איך ישר כשזרקו אותו ליאור הם לא ראו כלום יותר עליו? אלא שמשה נולד ביום ז' באדר ואמו הצפינתו שלשה ירחים, נמצא שהושלך ליאור ביום ז' סיון וביום זה עתידה תורה שתינתן על ידו ותשרה עליו שכינה ועל אותו היום נאמר 'היום הזה נהיית לעם', וכבר אמרו חז"ל אין מזל לישראל ולפיכך קודם יום זה יכלו האצטגנינים לראות במזל מה שראו, אולם מיום זה ואילך כבר לא יכלו לראות במזל מה שראו ואולי חשבו שעצתם הועילה.
"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" ובגמרא (סוטה יב) אמרו אפשר בת מאה ושלושים שנה הייתה וקוראים לה בת? דא"ר חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" לידתה במצרים ואין הורתה במצרים. ואומרים דעת זקנים מבעלי התוספות (במדבר כו-נט) שכתבו 'כי אשת לוי אותה שמה' שנאמר "אשר ילדה אותה ללוי במצרים", כלומר שאמא של יוכבד אמו של משה קראה לה 'אותה' שהיא סבתא של משה. (יקרה מפנינים)
שבת שלום
ר' יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד
