חכם יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'

חכם יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'

פרשת אחרי מות קדושים

אין דין 'בל תוסיף' בחומרות שאנו נוהגים
"ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות אשר נעשו לפניהם ולא תטמאו בהם אני ה' אלוקיכם" (יח-ל)
בספר נתיבות רבותינו (עמ' כו) מביא בשם הגרי"ז זצ"ל שהיה אומר שכל אחד חייב לבנות לעצמו גדרים מיוחדים שלא יעבור עליהם אף פעם בשום פנים ואופן, שאם לא כן אף אם יהיה הגדול שבגדולים סופו שירד מטה, כי בתחילה יפתהו היצר לעבור על גדרים שאינם מפורשים לאיסור, כמבואר בחז"ל (שבת קה:) 'כך אומנותו של היצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה והולך ועובד' ואז חס וחלילה יתדרדר האדם מקולא לקולא ומהיתר להיתר. ולפיכך, אין עצה ואין תבונה אלא שיעמיד לעצמו סייגים וגדרים שלא יפרצם לעולם והם שישמרוהו.
והביא שם מעשה מ'הבית הלוי' זצ"ל שפגשו אחד המשכילים ושאלו היאך אתם הרבנים מוסיפים חומרות וסייגים חדשים שאין להם סוף והרי נאמר במפורש בתורה 'ולא תוסיפו'? השיב לו הרב, נאמר בתורה "ושמרתם את משמרתי" ודרשו על כך חז"ל עשו משמרת למשמרתי ומיד נאמר ולא ישאו עליו חטא לומר לך שאין זה חטא בעשיית משמרת למשרתי. והוסיף הרב ואמר, והרי זה כרפואה שנותנים לחולה ומסיפים לו על כך שישתה אחרי התרופה תה שאת התרופה עצמה אסור לחולה לקחת ואפילו לא טיפה אחת יותר ממה שנצטווה, אבל תה הוא רשאי לשתות כאוות נפשו, והחומריות שלנו הם כמו התה לרפואה.
ומסופר על מעשה נוסף שאירע עם ה'בית הלוי' שהזדמן אליו אחד שנתפס להשכלה והחל לבקר את מחברי הספרים שמחמירים בהלכה והוסיף ואמר לרב, ממך רבנו הייתי מצפה שספריך יהיה בנוי ביסודם להקל בהלכות שיש בהם חומרא וקולא ולהשתמש בכחא דהיתרא. השיב הרב: אכן כך נהגתי בספרי ורבים הם ההלכות שהכרעתי להקל. שמח אותו משכיל ואמר לרב: יסלח לי רבנו אבל אבקשו לומר לי כמה מהדינים שהכריע בהם לקולא. ענה לו הרב: אמלא את בקשתך ואראה לך כמה דוגמאות בודדות למען תכיר את טיבו של האוצר כולו ואמנה לך שבעה דינים מחודשים בהם הכרעתי להקל לקיים מה שנאמר 'תן חלק לשבעה' ואלו הם:
1-יש מחמירים להגביל את זמן תפילת ערבית עד חצות, ואנכי הכרעתי להקל שמותר להתפלל עד שיעלה עמוד השחר.
2-יש מחמירים בתפילין דרבנו תם שלא יניחו אותם רק גדולי תורה ויראהו, ואנכי הכרעתי להקל שמותר לכל אדם להניחם.
3-יש מחמירים שלא לומר פיוטים באמצע התפילה משום הפסק, ואנכי הכרעתי להקל שמותר לאמרם ואין בזה חשש הפסק.
4-יש מחמירים שלא ללמוד בערב תשעה באב שחל בשבת, ואנכי הכרעתי להקל שמותר ללמוד.
5-יש מחמירים בספירת העומר שאם שכח לספור בלילה אחד שלא יספור יותר בברכה, ואנכי הכרעתי להקל שמותר לספור בברכה.
6-יש מחמירים שלא להתענות בערב ראש השנה, ואנכי הכרעתי להקל שמותר להתענות.
7-יש מחמירים שלא לנהוג שני ימים יום הכיפורים משום ספיקא דיומא, ואנכי הכרעתי להקל שמותר לנהוג בשני ימים אלו ככל סדר יום הכיפורים.
אחד ממקורביו של ה'בית הלוי' שעמד במקום התפעל מתשובתו המופלאה של 'הבית הלוי' וכינה את שבעת הדינים המותרים שבעת כוכבי לכת. ענהו אחד הנאספים: אמנם לנו הם כשבעה כוכבים, אך לאותו השואל הם כשבעה מדורי גיהנום. (יקרה מפנינים)
שבת שלום ומבורך.
חכם יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*