דברים
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. הפרשה פותחת "כי תצא למלחמה על אויביך", ואף אני,
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא יום אחד פנה יהודי חסיד לבעל שם-טוב ושאל אותו ״ איך אני יודע שאני אכן מקיים ואהבת לרעך כמוך?״. הבעש״ט ענה לו, תגיד לי בבקשה ״את מי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'האזינו'
פרשת האזינו סימון האזינו פרשת השבוע פותחת במילים: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" ביטוי זה שאומר משה רבינו נמצא גם בספר ישעיהו, אולם הנביא ישעיהו התבטא בסדר הפוך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'האזינו'
פרשת האזינו' הגמרא (יומא עא,ב) מספרת על כוהן גדול שיצא מבית המקדש ביום הכיפורים והקהל ליווה אותו לביתו. בתוך כך ראו האנשים את החכמים שמעיה ואבטליון מתקרבים לעברם, עזבו את
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'ניצבים'
פרשת ניצבים הערבות ההדדית בעם ישראל: פעמים רבות שעולים על הפרק נושאים של דת ומדינה, האמוציות צפות להן בשני הצדדים ולא מצליחים להגיע לעמק השווה. במאמר הבא, נלמד יחד את
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'וילך'
פרשת וילך בהפטרת השבוע שבת שובה "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך" אומר הנביא אל בנ"י אין ה' חפץ בעולות וזבחים או בכלי כסף וזהב כדי שתשובו אליו
הרב אלי גגולא בדברי תורה לפרשת 'שופטים'
פרשת שופטים היחס האמיתי לכתוב בתורה אומרת התורה: {יז, יד} כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי:
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'דברים'
פרשת דברים עסקים עם הקדוש ברוך הוא: בת בכורה הייתה לו ליוסף דוד המכונה דוד'ל ושושנה רייזל שמה, בת שמונה עשרה הייתה ולפיכך הגיעה לפרקה. שמחה מהולה בעצב אפפה את
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'ניצבים'
פרשת ניצבים פרשת ניצבים. בפרשה (דברים כט, כז) נאמר: "ויתשם ה' מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול, וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה". ובמשנה בסנהדרין (קי:) תנן, עשרת השבטים אינן
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא על הפסוק "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ", דרשו חז"ל (ברכות ו, א): "אלו תפילין שבראש". רבנו הרא"ש מבאר: "מפני קיום מצוות