פרשת תזריע
פרשת תזריע מפרטת את דיניהם של נגעי צרעת הפוקדים את האדם. הנגעים האלה לא היו מחלה רגילה, אלא נגעים מיוחדים שבאו כעונש על חטאים מסויימים. רש"י מביא שני חטאים שהיו סיבה להופעת נגעים: "הנגעים באים על לשון הרע"; "הנגעים באים על גסות-הרוח". ההבדל בין 'לשון הרע' ובין 'גסות-הרוח' הוא, ש'לשון הרע' הוא פטפוט בגנות הזולת, שזו פעולה חיצונית, ואדם עלול לדבר דיבורים כאלה בלי מחשבה יתרה ובלי לשקול את הנזק שהוא גורם; ואילו 'גסות-הרוח' זו מידה השוכנת בנקודה פנימית יותר בנפש האדם, והיא מציינת תכונה שלילית המושרשת במקום עמוק יותר בקרבו.
גם הרמב"ם מציין שני שלבים בחטא הגורם את הנגעים, אך הוא אינו מבחין בין 'לשון הרע' ובין 'גסות-הרוח', אלא בשני שלבים בחטא לשון הרע עצמו. בשלב הראשון האדם חוטא בלשון הרע ובדיבורים בגנות הזולת, ובשלב השני הוא עובר מדיבורים על בני-אדם לדיבור על הקב"ה, עד שזה מביא אותו לכפור בעיקר חס-ושלום. ההבדל הזה בין רש"י לרמב"ם משתקף בעצם ההגדרה של נגעים מסויימים. על הפסוק "ואיש או אשה כי יהיה בהם נגע בראש או בזקן" אומר רש"י: "בא הכתוב לחלק בין נגע שבמקום שיער לנגע שבמקום בשר. שזה סימנו בשיער לבן, וזה סימנו בשיער צהוב".
כלומר, לדעת רש"י אין כאן שני סוגי נגעים, אלא רק סימני הטומאה משתנים בין הנגעים, על-פי מקום הופעתם: אם הנגע מופיע באזור של בשר – סימן הטומאה הוא שיער לבן, ואם הנגע נראה במקום שבו צומח שיער – סימן הטומאה הוא שיער צהוב והנגע נקרא 'נתק'. לעומתו, הרמב"ם סבור שאלה שני נגעים נבדלים. לדעתו, ה'נתק' – שהוא נגע המופיע בראש או בזקן – הוא סוג אחר לחלוטין של נגע. הרמב"ם אף מפרט את נגעי הראש והזקן בפרק בפני עצמו, בסוף ההלכות של נגעי אדם.
השוני הזה נובע מהראייה הפנימית של מקור הנגעים. רש"י מייחס את הנגעים לעוון לשון הרע וגסות-הרוח, ששניהם קשורים ביחסיו של האדם עם חברו. לכן הוא רואה בנגע שבמקום שיער ובנגע שאינו במקום שיער – אותו סוג נגע, ורק סימני ההיכר משתנים ביניהם. אולם הרמב"ם מבחין בין סתם לשון הרע ובין דיבורים על הקב"ה חס-ושלום. לכן הוא סבור שתוצאת שני החטאים האלה משתקפת בשני סוגים נבדלים של נגעים: סתם לשון הרע מביא נגעים רגילים, ואולם אם האדם כבר הידרדר לדיבורים על הקב"ה, התוצאה תהיה נגע מסוג אחר – נגע שמופיע בראשו של האדם, שכן גם החטא חמור יותר וקשור לאמונות ודעות, השייכים לראש. כל זה מלמד עד כמה חיוני להיזהר בתכלית מהחטאים האלה, וששיחתם של יהודים תהיה בדברי תורה וחכמה בלבד. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
