פרשת חקת
״זאת חוקת התורה״
התורה נקראת חוק. האם יש משהו נוסף הקרוי חוק. כן רבותיי – חוקי הטבע, כך הרי מכנים אותם.
רצתה לומר התורה ״זאת חוקת התורה״ כשם שחוקי הטבע אינם משתנים, כך התורה לא תשתנה לעולם.
ומסופר על עגלון א׳ ששכרו סוחר והתנה עמו, שאך ורק אם יגיעו בשלום למחוז חפצם ובזמן ליריד אזי ישלם לו שכרו ובאם לא יגיעו בזמן, לא ישלם לו. ובדרך ירדו גשמי זלעפות, היה אז חודש טבת, והעגלה נתקעה בבוץ פעמים מספר, וכשהגיעו כמצופה, היריד כבר נסגר. אמר לו הנוסע, איני חייב לשלם לך כפי שהתנינו בתחילה. לקחו העגלון לדין תורה אמר לו הרב. אין הוא חייב לשלם לך שהרי תנאו קיים. וכן נפסק בתורה. אמר לו העגלון, מתי ניתנה התורה, א״ל הרב בחודש סיון. אמר לו אם משה רבינו עליו השלום היה מוריד התורה בחודש טבת, היה פוסק לטובתי!.
זאת חוקת התורה – שלא תשתנה בזמן בין הזמנים ולא באף מקרה מן המקרים, ולא כמו היום שיש שצועקים שהתורה צריכה להתאים עצמה לתקופה ולדור של היום, חייבים להבין שלא הזמן ולא אופי החברה קובעים את התורה, אלא כל הדברים האלו משועבדים לתורה.
וכמו שהיה רגיל האדמו״ר מקוצק לומר: ״השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם״. כלומר, זה שהשמים שמים לה׳ זה פשוט, אך שהארץ נתן לבני אדם זהו חיוב, שמהארץ נעשה שמים, שמגשמיות נצמיח רוחניות.
״זאת חוקת התורה״ בראש השנה תוקעים בשופר ומדוע לבלבל השטן. הכיצד, האם השטן אינו בקי ומכיר בתקיעות השופר שלנו?! ועוד שואלים: הרי פ״א הנו דין שהוא בגדר חוק, חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה, ומנין שדבר זה טוב לישראל מול אומות העולם, הרי כשישאלונו לפשר הדבר, מה נענה להם, דדבר זה חוק הוא והרי ללעג ולקלס נהיה בעיניהם?!
תירוץ
לקב״ה ישנם כללים כלפי בני אדם – אחת ממידותיו הינה מידה כנגד מידה. כלומר, במידה שאדם מודד בה. בה מודדין לו. ולפיכך, בגלל שבני ישראל מקיימים את מצוות ה׳ גם ללא שכל והבנה, אומר הקב״ה אף אתם תקעו בשופר ואני אדאג שיתבלבל השטן אף על פי שאין זה דבר הגיוני. ועל זה נאמר: תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לאלוקי יעקב משפט לאלוקי ישראל.
וזהו שכ׳ ״זאת חוקת התורה אשר ציוה ה׳ לאמור״, שיהיה תירוץ לשטן לאמור מדוע יתבלבל, מפני ששומרים חוקים בתורה.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
