חג הסוכות
חג הסוכות
כתוב בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" בספר החינוך מובא שטעם למצווה זו היא כדי שנזכור את כל הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל עם ענני כבוד שהיו מקיפים את אבותינו בצאתם ממצרים כדי ששום דבר לא יפריע או יזיק לעם ישראל לא חום ביום או קור בלילה או כל מיני מזיקים למיניהם, הזוהר הקדוש כותב "בשעה שעם ישראל יוצאים מהבית ונכנסים לסוכה זוכים ומקבלים בתוך הסוכה את פני השכינה, וכל שבעת הרועים יורדים מגן העדן כל ימי חג הסוכות ונכנסים לסוכה ואנחנו זוכים לארח את שבעת האושפיזין, זאת אומרת שאברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף ודוד באים לסוכה והם נמצאים בתוך הסוכה בכל ימי החג כאושפיזין שלנו ולא כולם זוכים לכך רק מי שזוכה לבנות סוכה ויש לו סוכה כשרה כל ימי החג, ולכן צריך מאד להשתדל לבנות סוכה ולהיות כל ימי החג בתוך הסוכה אוכל בסוכה וישן בסוכה ומטייל בסוכה ולומד בסוכה וכמובן שמח ומשמח את משפחתו בימי החג, ועל כן צריך להתנהג בסוכה בקדושה ובטהרה ולעשות בו רק דברים שראוי לעשות בסוכה ולא דברים שהם הפוך מקדושה וטהרה.
ועד כמה מצווה זו של ישיבה בסוכה בימי חג הסוכות היא מצווה מאד חשובה ויקרה לפני הקב"ה אפשר ללמוד מהסיפור הבא: בעיירה אחת לא רחוק מקרלין חיו שני אנשים האחד היה עשיר מופלג שהיה לו הכל חוץ מדבר אחד שמחה בלב. בליל שבת היה יושב ליד שולחן מפואר ומלא כל טוב אבל הוא ואישתו רק רבו וצעקו, השני שגר מול העשיר היה חסיד קרלין והוא היה עני ואביון אבל מלא שמחה בשבת הוא ומשפחתו היו יושבים מול מנות צנועות ודלות ובכל זאת היו שמחים ושרים עד לב השמיים. העשיר היה סובל פעמיים גם מהמריבות עם אישתו וגם מקולות השמחה שהיה בוקע מביתו של החסיד העני, וכל שבת היה מגיף את החלונות כדי שלא ישמע את קולות השמחה מביתו של החסיד, וכאשר היה מגיע חג הסוכות המצב היה בלתי נסבל מבחינת העשיר כי שניהם בנו סוכה כמעט צמודים אחד ליד השני ובמצב שכזה העשיר לא היה לו מה לעשות נגד זה או לא היה דרך איך לא לשמוע את השמחה שהיה יוצא מסוכתו של החסיד.
שנה אחת עלה במוחו של העשיר רעיון איך להימנע מלשמוע את קולות השירה מסוכתו של החסיד ונתן הוראה לכל אנשי העיירה שהפרנסה שלהם היתה תלויה בעיקר בו בעשיר שלא לאפשר לשכן החסיד שלו לבנות סוכה ע"י שלא יתנו לו עצים לבנות סוכה וכל מי שימצא שנתן לחסיד קרשים לבנית הסוכה יפוטר לאלתר מעבודתו. החסיד כמדי שנה התחיל לקושש עצים מהשכנים לצורך בנית הסוכה אבל הוא נתקל בסירוב מכל אנשי העיירה והבין שכנראה השנה לא יהיה לו סוכה (במאמר מוסגר מובא בשם הרב שלמה קרליבך ז"ל וכך הוא אמר שהעולם חושב שהומלס חסר בית הוא רק אדם שאין לו בית אבל דעו לכם הנשמה של היהודי היא חסר בית אם אין לה סוכה לשבת בה שבעת ימים), החסיד הסתובב ברחוב חסר אונים וחשב איך בכל זאת הוא כן יבנה השנה סוכה, פתאום הבריק במוחו רעיון באותם ימים היו העשירים קונים לעצמם מצבות אבן יקרות בבוא העת ישימו על קברם את המצבה, אבל העניים ומי שלא היה לו יכולת לקנות מצבות אבן היו מסתפקים בעצים זולים בבית העלמין של העיירה עמדו עשרות קרשים כאלה שעליהם היה כיתוב של האותיות פ"נ (פה נטמן) מוכנים לעת הצורך רק האותיות פ"נ בלי שמות, החסיד אמר לעצמו כמה יהודים כבר ימותו בשבעת ימי החג? ניקח לסוכה ולאחר החג נחזיר אותם, אמר ועשה ובתוך כמה שעות בנה סוכה נפלאה ומוארת בליל החג נכנס לסוכה עם כל משפחתו והשמחה והשירה מילאו את כל הרחוב כולו "ושמחת בחגך והיתה אך שמח" וכמובן על הקרשים כתוב האותיות פ"נ אבל כאשר השמחה פורצת ומכל הלב למי זה בכלל אכפת, העשיר היה המום הוא חשב שהשנה הוא לא יצטרך שוב לסבול את קולות השמחה של השכן החסיד אבל כמובן קרה בדיוק ההפך השמחה מסוכתו של החסיד היה ביתר שאת וביתר עוז, באמצע חול המועד העשיר לא יכל לסבול עוד ורץ מיד אל סוכתו של החסיד וצעק מי נתן לך את העצים האלה? איך בנית את הסוכה? החסיד ענה ואמר להעשיר קודם תירגע שכני היקר חג שמח אני שמח שבאת לבקר אותי תנוח דעתך אף אחד מאנשי העיירה לא נתן לי קרשים לבנית הסוכה כפי שציוותה פשוט הלכתי לי ברחוב העיירה בערב החג ופתאום ראיתי את ידידי הוותיק מלאך המוות אמרתי לו שלום עליך מלאך המוות מה אתה עושה בעירנו והוא ענה לי שבאתי הנה בשליחות מיוחדת באתי להרוג את הגביר העשיר. העשיר שמע ופניו החווירו החסיד המשיך וסיפר שאמר למלאך המוות שלא כדאי להרוג את העשיר את תבזבז עליו אנרגיה הרי הוא כבר מת הוא יותר ממת הוא מת במיתה משונה אלף פעמים ביום הוא מלא כעס ועצבות אין לו טיפת שמחה ותאמין לי זה לא מכבודך להתעסק עם סחורה כזו ענה מלאך המוות אני רוצה להודות לך מאד חסכת לי עבודה ולאות הוקרה אני רוצה לתת לך במתנה את כל העצים של בית הקברות והנה סיים החסיד תסתכל על קירות הסוכה שלי פ"נ, פ"נ, פ"נ, דבריו של החסיד נכנסו לליבו של העשיר והוא התחיל לבכות ואחרי שהוא נרגע אמר לחסיד אנא מחל לי ואמור לי מה אני יכול לעשות איך להוציא את העצבות מהלב גלה לי את הסוד שלך איך לי שיש לי הכל אבל אין לי שמחה ואילו אתה שאין לך כלום ומלא בשמחה ענה החסיד אם אתה רוצה להיות בשמחה תרשה לי לקחת אותך איתי לקרלין לרבנו הקדוש ושם תלמד מהי שמחה אמיתית וכך היה העשיר התקרב לתורה ולחסידות והפך להיות יהודי שמח.
מכאן אנו רואים עד כמה גדולה ויקרה היא מצוות הסוכה.
יהי רצון שנזכה לכל השפע והברכה שיש בחג זה ושיהיה לנו חג שמח ושבת שלום.
ר' יעקב בטוניאשוילי – לוד
לע"נ: משה בן דוד ובת שבע ת.נ.צ.ב.ה
