חכם דניאל בן שבתי נולד בבאנדזה בשנת התרפ"א 1921 .
הוא למד את התורה מהרב המכהן אז בבאנדזה, הרב הגדול יצחק מרדכישוילי, שאף סמך את ידיו עליו לאחר מכן היה ממשיך דרכו ברבנות ובהנהגה.
את השאיפה ללימודי התורה עורר בו אחיו הגדול רבי מישאל, שהיה משקיע ימים ולילות על מנת שהוא ואחיו ילמדו תורה למרות כל הקשיים והיסורים שהיו.
כידוע תלמידי החכמים שלנו שילבו את פעילותם הרוחנית עם העבודה הגשמית. מבחינה זו חכם דניאל לא היה יוצא דופן.
טרם התחיל לכהן בתפקידו כחכם, הוא עבד משנת התרצ"א –תשט"ו 1931 עד שנת 1956 בקולחוז ונחשב לאישיות מוערכת.
רבי דניאל שימש את קהילת באנדזה לאורך 25 שנים. במשך שנים אלה הוא פעל רבות הן בגשמיות והן ברוחניות לטובת צאן מרעיתיו, כמו כן זכה לסמכות אדירה בכל הקהילה ובכלל היה אהוב על הבריות .
חכם דניאל לא חסך אפילו את פת לחמו האחרונה, ונתן את כל אשר יכל לנזקקים. הוא לא בחל באמצעים על מנת לעזור למוכי הגורל ומרי הלב. הוא זכה להערכה רבה גם בזכות יחסו החם ומלא הכבוד כלפי הזולת. הוא היה אוהב בריות מטבעו והיה בעל חוכמת חיים יוצאת דופן.
רבי דניאל עשה כל שביכולתו על מנת להנחיל ושמר את השלום והכבוד ההדדי בקרב קהילתו. רבי דניאל שימש דוגמה מצויינת לערכיו של האדם.
בשנת התשל"ב 1972 רבי דניאל עלה לארץ והתיישב בקריית אתא כאן המשיך את שירות הקהל בבית הכנסת של יוצאי גרוזיה שברחוב יוסף טל. גם 15 השנים שבהן כיהן כרב בישראל קנו לו את שבחיה, אהבתה, נאמנותה וכבודה של קהילתנו הקדושה. הוא המשיך ושירת את קהילתו במסירות עד שנת התשמ"ז 1987.
רבי דניאל נפטר בשנת התש"נ 1990. יהי זכרו ברוך.