גדול כוחה של האמונה, גדולה זכות המצוות כמו גם תכלית חיי האדם ההולך בדרך התורה.
רבי בנימין משתייך ללא ספק לקבוצת האנשים הללו.
הוא נולד בשנת תרמ"ז [1887] בעיר אחאלציחה. שם רכש את ידיעותיו בתורה והצטיין בשקידתו והתמדתו ושתה בצמא את דברי רבותיו ומלמדיו והתעלה בחוכמת התורה וביראת התורה, זמן קצר לאחר מכן שמו הפך לנחלת הכלל והוא התפרסם בכל רחבי גרוזיה.
בשנת תרפ"א [1921], על פי בקשת קהילת טביליסי עבר לשמש כרב ומורה דרך בקהילתם, ובמקביל עסק בעבודה רגילה על מנת לפרנס את משפחתו מרובת הילדים.
רבי בנימין שירת את קהילת טביליסי בנאמנות רבה במשך 35 שנים. הוא הקים יחד עם אישתו משפחה למופת 5 בנים 2 בנות, אחד מהבנים הלך בדרך אביו. חכם בצלאל בנו, שפעל כחכם תחילה בטביליסי ואחר כך בישראל.
בשנות ה-40 וה- 50 בחסדי ה' יתברך זיכה ה' את רבי בנימין והוא התחזק מבחינה כלכלית. רבי בנימין קיים את אחת המצוות החשובות ביותר כאשר יחד עם מרדכי קקיאשווילי הוא היה תר אחר משפחות ואנשים נזקקים ומעוטי יכולת והעניק להם עזרה כלכלית, בנוסף לכך נהג לתרום לצדקה על בסיס יום יומי, כגון: הכנסת כלה, תלמוד תורה ופדיון שבויים.
רבי בנימין היה איש של חסד, פעל רבות בקרב הקהילה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רוחנית.
בין השנים תש"י – תשי"ג [1950 – 1953] עם סגירת בתי הכנסת , בין תלמידי החכמים שנעצרו היו גם חכם בנימין ובנו בצלאל. רק לאחר מותו של סטאלין (1953) שוחררו ממאסרם, ויחד איתם חכמים וגבאים אחרים.
רבי בנימין שייך לשורת האנשים שזכו לאהדה וכבוד מיוחדים ברב הקהילות. קשים הם חייו של אדם המנהיג את קהילתו, לשאת את המשא הכבד הזה ואף פעם לא ליפול בדרך. זוהי זכות גדולה ואמיתית אשר לא כולם קונים אותה. לכך נחוצה גמילות חסדים בנוסף לאהבת הבריות, וה' חנן את רבי בנימין בכל התכונות האלה.
בן עדתנו הנאה רבי בנימין נפטר בשנת תשט"ז [1956]. עזב את העולם כאדם אשר הגשים את ייעודו ומילא משימתו בחיים, והותיר אחריו זכר של אדם מלא טוב ואהבה. ללווייתו הגיעו אנשים כמעט מכל פינות גרוזיה. בין השאר, היו שם חכם יעקב דבראשווילי, חכם חיים אליאשווילי מכותאיסי, חכם רפאל אלאשווילי מגורי ועוד רבים וטובים.
