הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'קרח'

הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'קרח'

פרשת "קרח"

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן" וכתב רש"י: פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא וכי רק פרשה זו ולא פרשה אחרת? ואמרו בדרך הלצה, מפני שהדרשנים לוקחים מכל פרשיות השבוע חומר לדרשותיהם, בכל שבוע- והפרשה שלו. אבל, פרשת קורח יפה נדרשת בכל עת ובכל זמן, לפי שהמחלוקת מצויה בחיי הציבור, ולכל מקום ומפלגה יש סיכסוך משלה על ענינים שונים ומשונים. והשלום צריכין להכל כאויר לנשימה. והרבנים המוכיחים מביאים הם פסוקים והוכחות מפרשת זו של "קורח".

ומספרים שהיה דרשן אחד שיודע היה רק דרשה אחת ויחידה, והיא פרשת קורח, ובכל מקום שהיה מופיע היה עומד לפני הדרשה ועושה עצמו כאילו מחפש את קופסת הטבק שלו. וכשלא מוצאה היה אומר בזעף, הנה האדמה בלעה אותה כמו שבלע את קורח, ואח"כ מתחיל דרשתו בזה הלשון, מו"ר עכשיו שהזכרנו את קורח נדבר בענין מחלוקת קורח. וכך היה דורש את פרשת קורח בכל עת ובכל מקום שהיה מופיע. וזהו הכוונה שאמר רש"י: פרשה זו יפה נדרשת.

ונאמרה פרשה זו כדי ללמדנו, כמה קשה היא המחלוקת ועלינו להתרחק ממנה, ומפרש התרגום "ויקח קרח" "ואתפליג קורח" וכן הביא רש"י: ויקח לשון ריב ומחלוקת כמו שנא': "מה יקחך לבך" [איוב טו' ] לשון התנגדות וריב. ואחד הדברים שגרם לקורח לבא לידי מחלוקת זה שהיה עשיר גדול בכסף. נאמ' "ויקח" ואין קיחה אלא בכסף כמו שלמדו חז"ל [קידושין]: ג"ש קיחה – קיחה משדה עפרון כתיב הכא: "כי יקח איש אשה" וכתיב התם "נתתי כסף השדה קח ממני" וקיחה איקרי קנין שנא': "השדה אשר קנה אברהם" ובתוס' שם אמרו שגם כסף השדה כסף שהאשה נקנית בהן נקראים קנין.

ובפסחים קי"ט: אמר רבי חמא בר חנינא ג' מטמוניות הטמין יוסף במצרים אחת נתגלה לקורח ואחת לאנטונינוס ואחת לצדיקים לעת"ל, וא"ר' לוי שלוש מאות פרדות לבנות היו נושאין מפתחות בית גנזיו ועליו נא': עושר שמור לבעליו לרעתו. וכדברי רש"י" שע"י הממון נתגאה ונטרד מן העולם. וכן אמרו "ויקח קרח" מקח רע לקח לעצמו. ומובא בספר "עוד יוסף חי" מהו זה שלקח וממי לקח? והנה הטעם שנקרא בעל הממון בשם "עשיר", שהממון מצד עצמו גורם רע לאדם, אך ורק אם האדם יוציא ממנו לצורך העוה"ב הנקראת "ש"י" שנא': "להנחיל אוהבי יש" כי אז לא יהיה לו רע מן הממון, ולכן אותיות "עשיר" ראש וסוף אותיות "רע" ואותיות "שי" מפסיקות בניהם, וע"י שיוציאם לצורכי "יש" לא יגרם לו רע, ואם הוא רק לבעליו לצורכי הבלי עוה"ז בלבד, הם לרעתו. ואם ישתמש בהם לצורכי עוה"ב בתורה ומצוות ומעשים טובים וצדקה וחסד, בזה יש קונה עולמו בשעה אחת.

והמגיד מודבנא שאל והרי קורח לקח הממון מפרעה וביתו ומה פשעו וחטאתו בזה שהיה זה לרעתו? וביאר הענין בדרך משל, לבעל חנות מוכר משקה שהתאספו אליו שיכורים הרבה, ובא גנב אחד והחל לגנוב מהם את כספם ועמד בעל החנות והתאבק עמו לגרשו, ויען הגנב ויאמר אליו: חלילה לי מלגנוב אצלך, ורק מן הנוכרים השיכורים הללו. אמר לו: בזה שאתה גונב מהם כאילו אתה גונב ממני כי סופם להיות שלי. כך קורח שלקח הממון מפרעה היו מיועדים הם לכל ישראל, והנה בא קורח ולקח זה הממון לעצמו ועשה קורחה בישראל. ואמרו ברמז קודם אותיות גזלה יש אותיות כבוד ב ג ו ז כ ל ד ה, ואחר זה יש אותיות "מדוח" שהלך מדחי אל דחי, ולקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לערר על הכהונה [רש"י]. ונמצאנו למדים שקורח לא היה בעל מחלוקת סתם. אלא, מהפכן היה, וככל המהפכנים המציא טעם לפעולותם, "כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה'" וצריך לקיים שויון ואחוה, ואם בעל יושר היה ושיויון נר לרגליו מדוע לא חילק את עושרו ורכושו להמונים? והרי צדיק כמותו היה צריך לשמש דוגמא ומופת למעשיו שיעשו כמוהו. אלא, שזאת דרש הוא מאחרים ולא מעצמו, וזהו "ויקח" שראשית פעולתו היא לקחת ולדרוש מהזולת בעוד שהוא בעצמו אינו מוכן לוותר משלו כלום. וזו מחלוקת קורח וכל עדתו ולא לשם שמים, כהלל ושמאי שסופה להתקיים מתכליתה להועיל לחיזוק האמונה וישוב החברה וקיום האדם.

ולכן נסמכה פ' קורח לפ' ציצית שנא': "והייתם קדושים" ובא קורח ואמר: "כי כל העדה כולם קדושים" וכולם שמעו בסיני וכו' ולקח "טלית" שכולה תכלת ומזוזה לבית מלא ספרים, שרמזו על משה ואהרון ששני אחים לקחו גדולה לעצמן זה מלך וזה כהן גדול, ומשום שלא יכל היה נגד משה שעשה ניסים ונפלאות אשר שלחו ה' ע"כ לא מצא עלילה, אלא רק על אהרון, וטען שנתן הגדולה מעצמו ולא בחר בו ה', ומאחר שהם כפרו והכחישו את בורא העולם, ופצו פיהם לרעה, אף הארץ פתחה את פיה ובלעה אותם. ובמדרש א"ר' ברכיה בא וראה כמה קשה מחלוקת שאין בי"ד של מעלה מעניש עד עשרים שנה ובי"ד של מטה עד יג' שנה וכאן נענשו אף יונקי שדים, וחסד גדול עשה עמהם משה שירדו חיים שאולה, שאם ימותו מיד בלא תשובה יאבדו לנצח. "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל", וה' יטע בלבנו אהבה ואחוה שלום ורעות ויסלק שנאת חינם מבנינו וישבור עול הגויים מעל צוארנו ויוליכנו מהרה קוממיות בארצנו בביאת משיח צדקנו בב"א.

הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*