פרשת "ויחי"
שמות האבות הם הברכות לבנים!
בפרשתינו כאשר בא יעקב אבינו לברך את יוסף מברכו "המלאך הגואל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ".
ונשאלת השאלה איזה סוג ברכה היא זו.שיהיו נקראים בשם האבות הקדושים ואיזה חשיבות יש לברכה שכזו?
והביאור בזה הוא ,ששמות האבות הקדושים מרמזים על שלושת התפקידים המרכזיים של כל יהודי ויהודי. א. התורה ב.המצוות .ג. השמחה בעבודת השי"ת. וכאשר מברך יעקב אבינו מברך הוא בשלושת ענינים אלו.ובדרך רמז דווקא כדי שלא יבינו המקטרגים ובאופן כזה.
אברהם =גימ'-רמ"ח=248 כנגד רמ"ח מצוות העשה שבתורה [כמבואר במדרשי חז"ל תנחומא לך לך]
יצחק=חדווא- מלשון שמחה כפי שפירש תרגום אונקלוס .שהשמחה היא עיקר גדול וחשוב לחזק את התורה והמצוות עד שעל העדר וחוסר השמחה באה התוכחה שבתורה.כנאמר " תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה".
יעקב= הנקרא ישראל.הוא אותיות לי ראש.הרומז על התורה שנקראת "ראש" כפי שאמר שלמה המלך "ה' קנני ראשית דרכי" [משלי ח-כב].והתורה ניתנה בארבעים יום כמספר לי , ולי מורה גם כן על הנצחיות, כדבר חז"ל "בכל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם: לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" [ויקרא רבא ב].
ועל פי ביאור זה יובן כוונת ברכת יעקב אבינו ליוסף הצדיק ובניו.להוריש להם את היכולת והכח למלא את שלושת התפקידים המרכזיים שהם: תורה,מצוות ,ושמחה בעבודת השי"ת.אך עדיין יש להוסיף ביאור העניין איך ומדוע הקדים יעקב אבינו את שמו לשם אבותיו אברהם ויצחק? אלא שהיתה ליעקב אבינו סיבה חשובה ומיוחדת מדוע להקדים את שמו הרומז לתורה, לפני אבותיו אברהם ויצחק , המרמזים על המצוות , והשמחה ויובן הענין על פי הגמרא [בסמכת נדרים פא.] "מפני מה אין מצויים תלמידי חכמים לצאת מבניהם של תלמידי חכמים?… שאין מברכים בתורה תחילה".ויש מי שפירש את כוונת חכמינו כי בכדי לגדל את הבן להיות תלמיד חכם.יש להקדים ולברכו תחילה בתורה וביראת שמים. שיהי' חכם וצדיק במעשים טובים. ולבסוף לברכו בעושר ובמזונות.שהרי גם זה נצרך האדם. ובאם אין קמח אין תורה.ובכך נראה שהתורה היא עיקר,ואותה הוא מחבב.ולכן הוא מעמידה בסדר עדיפות קודם,ואכן זוכה אדם שכזה לראות את בניו תלמידי חכמים.אבל מי שאינו מברך את בניו לתורה תחילה, וכי עיקר ברכתו ושאיפתו היא על העושר והפרנסה.ורק בסוף הקינוח לסעודה מוסיף לברך בניו שיהי' גם תלמידי חכמים בתורה,אלה אינם זוכים לראות את בניהם כתלמידי חכמים וד"ל.
וכך רואים אנו גם בתפילת שמונה עשרה,שברכות התחנונים [האמצעיות] מתחילות בברכת "אתה חונן" "השיבנו" "סלח לנו",שהן ברכות השייכות לעבודת השי"ת ורק לאחר מכן באות הברכות "רפאנו","ברך עלינו" שהם על הצרכים הגשמיים. ואשרי לו לאדם המבקש תחילה על הרוחניות .קודם שהוא מבקש על הגשמיים שלו.שלאדם כזה ממלא הקב"ה את מבוקשו ,ועליו נאמר "מי הקדימני ואשלם" [איוב מא-ג] שהשואל ומבקש את צרכיו תחילה על דברים השייכים לעבודתי אזי אשלם לו את כל צרכיו ושאלותיו.בגשמיות.
ולפי הסבר זה תובן השאלה מדוע הקדים יעקב את שמו לאבותיו.מכיון שרצה לברך את יוסף ובניו בתורה תחילה המרומזת בשמו יעקב.ולהדגיש את חשיבות התורה תחילה,ואח"כ על המצוות והשמחה הרמוזים באברהם ויצחק .ולבסוף בסיום ברכתו מברכם יעקב אבינו ע"ה בברכה בגשמיות "וידגו לרב בקרב הארץ" שיפרו וירבו ,ולא תשלוט בהם עין הרע [עוד יוסף חי].
ויהי רצון שיקויים ברכתו של יעקב אבינו ,"ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ" בנו ,ובזרעינו ,ובזרע זרעינו מעתה ועד עולם אמן
הרב שבתי הי"ו מקרית מלאכי
