פרשת 'פינחס'
'וירא פנחס בן אלעזר וכו'.. ויקח רומח בידו וכו'.. פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כיליתי את בני ישראל. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום'.
מהי קנאת ה'? מתי מותרת? ומתי אסורה? וצריך להפריד ולהסביר. שיש קנאה אסורה. והיא כאשר יש לאדם נגיעה בדבר. השונא לאדם שעבר עבירה, או שיש בו רוע לב בפני עצמו וזה היה הויכוח בעם ישראל.
מה דינו של אדם הבועל ארמית? מפני שזמרי בא למשה בטענה של, איך אתה רוצה לאמר לנו שאסור לבעול ארמית. כאשר אתה בעצמך נשאת את בת יתרו. ולכן משה עצמו לא מקיים את עניין הבועל ארמית, קנאים פוגעים בו.
ואז מגיע פנחס והורג את זמרי בן סלוא ונעשים לו י"ב ניסים וכל נס הוא יותר גדול מהשני. (עיין באריכות בספר ילקוט מעם לועז)
באו הרשעים מעם ישראל וטענו לגבי פנחס שהוא חייב מיתה. מפני שהוא הרג אדם מישראל. וטענתם היתה שהוא בן בנו של יתרו שפיטם עגלים לע"ז. אם כן הריגתו היא מתוך נקמה שיש בנפשו ולא מתוך קנאתו לה'.
ולכן באה התורה ושוללת את טענתם ומעידה בו ואומרת: "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן", שהייחוס של פנחס הוא כלפי אהרון הכהן שהוא אוהב שלום ורודף שלום. וקנאתו היא קנאת ה' טהורה. ולא כפי שאתם הרשעים טוענים. ואמר הקב"ה: "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" שאע"פ שכל הרשעים רוצים לפגוע בו, מבטיח לו הקב"ה שיהיה רגוע ושלו, כי הקב"ה נותן לו את ברכתו – שלום. שיחיה לעולם ועד ויהפוך להיות מלאך והוא אליהו הנביא.
ומהו השלום שהקב"ה נותן לאליהו הנביא? ופנחס הוא אליהו. השלום הוא הכל. שהרי הכל נעשה בשלום והתורה כולה שלום, שנאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", בבוקר אומרים שלום ובערב חותמים – 'הפורש סוכת שלום עלינו' וכו'… וכן בברכת כוהנים מסיימים: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
אמר ר' שמעון בר חלפתא, אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
ידוע שאליהו הנביא נמצא בכל ברית ובזה נקשר את עניין פנחס עם ההפטרה (מלכים א' פרק יח, פסוק י) 'ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה'. אומר אליהו הנביא, על מה שנביאי השקר הטעו את עם ישראל ואמרו להם שאינם צריכים למול, יבטלו מהם את המילה, על זה מקנא אליהו נביא, והורג את נביאי הבעל ובורח מאיזבל הרשעה.
בספר טעמי המנהגים מביא שעל זה אומר הקב"ה – חייך שאין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. ואז אומר אליהו להקב"ה: יודע אתה שאני מקנא לשמך יתברך, ואם בעל הברית יהיה בעל עבירות לא אוכל לסבול להיות שם, ומבטיחו הקב"ה שיכפר לבעל הברית על עוונותיו. וממשיך אליהו הנביא ואומר: אפשר שיהיה המוהל בעל עבירה, והבטיחו הקב"ה שיכפר לו. וממשיך אליהו הנביא: ואפשר ויהיו הקהל בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו הקב"ה שיכפר לכל הקהל שנמצא בברית, והרמז בפסוק הוא: 'תחת אשר קינא לאליהו ויכפר על בני ישראל' (שיח שלמה)
ואפשר לאמר שהקב"ה אומר לכן אמור: "הנני נותן לו את בריתי שלום". ולכן אליהו הנביא נמצא בכל ברית וברית, מצווה גדולה וחשובה שכל אחד ישתדל להיות בברית המילה וע"י כך יכפר ה' על עוונותיו ועל עוונות עמו ישראל ויגאל אותנו במהרה. ויבנה את מקדשנו, ויביא לנו את משיח צדקנו, בבריאות, אושר ועושר פרנסה טובה לכל עם ישראל אמן ואמן.
לע"נ אהרון בן חכם ישראל הנולד מן דבורה אג'יאשוילי. וכל הנפטרים ולהצלחת עם ישראל.
הרב אברהם דניאלוב הי"ו מאשדוד
