הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'

הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'

פרשת 'צו'
'זכור'
זכור "תמחה את זכר עמלק" וגו' "לא תשכח" אע"פ שמצות עשה לקרוא בפרשת זכור היא כל השנה כולה תקנו לנו חז"ל לקוראה סמוך לפורים. בפשיטות הקשר בגלל הייחוס המשפחתי של המן לעמלק שבו נתקיים מחיית עמלק בהידור, אבל עדיין הדבר צריך הבנה שלא זה עניינו של יום הפורים העמלק אלא הנס א"כ מה ענין להסמיך את 'זכור' לפורים. עוד קשה מהגמ' (שבת פח.) "והתייצבו בתחתית ההר" מלמד שכפה עליהם הר כגיגית וכו' כפיה פירושו ללא רצון, ומסיימת הגמ' אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה (היינו באהבה) בימי אחשוורוש שנא' 'קיימו וקבלו עליהם' וכו' 'קיימו מה שכבר קבלו' ע"כ מבאר רש"י מדוע דוקא בימי אחשוורוש דוקא קבלו מאהבה 'מאהבת הנס שנעשה להם'. וקשה, וכי עד כה לא היה להם ניסים ונפלאות (במצרים, קריעת ים סוף, מן, ענני כבוד מלחמות ועוד)
עוד בגמ' (יומא כט:) 'למנצח על איילת השחר' מהי איילת השחר אלא כשם שהשחר סוף כל הלילה כך אסתר סוף כל הניסים, וקשה וכי מאז לא היו יותר ניסים לישראל (חנוכה וכו' ועד היום בימינו)?
בכדי להבין הקדים תחילה לדעת שההכרה בהקב"ה יש בה שני מישורים האחד שהוא קל חי וקיים לעד, ברא את העולם כולו וכל הברואים והוא בטובו מחדש תמיד בכל יום 'מעשה בראשית' בבחינת 'בשמים ממעל' אין יותר נשגב. המישור השני' שהקב"ה מנהיג בפועל את הנהגת החיים הפרטיים והכללים של כל בריותיו, בריאות, פרנסה, מדינה ובטחון (לב מלכים ושרים'..) מי יעלה ומי ירד א"כ רק מה מפריע לנו להכיר בזה 'מחשבות בלב איש', אדם חושב את עצמו שהוא 'פועל אמת' בהשתדלותו 'עושה חדשות' 'בעל מלחמות' וכו' ומה יקרה אם לא הצליח ומחשבתו לא יצא בפועל מיד יאמר זה במקרה היום מחר נעשה ונצליח. אבל אע"פ 'שרבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום' כאן צריך אדם לדעת שעיקר עבודתו בהכרת הקב"ה זה לא שר או יושב 'בשמים ממעל' אלא שהוא מנהל את כל מערך החיים של כל הבריות בכל העניינים בפרטיות ובכללות בבחינת 'ועל הארץ מתחת אין עוד' 'אין מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל כי הכל מעשי ידיו'.
זהו 'יום הפורים' מה שיוצא לנו מכל סיפור המגילה אילו היינו מסתכלים על כל פרט במגילה בפני עצמו היינו בהגיון ברור תולים את זה במקרה וזה לא היה מדבר אלינו בכלל, ויתרה מזו זה מה שכעסו על מרדכי בתחילה שרואה כל דבר בחיים שחורות וצרות, אבל בסוף שחיברו את כל המקרים פרט לפרט מקרה למקרה הבינו שיש מי שמסובב כל הסיבות ועילת על העילות שחשב מתחילתו ועד סופו ולכן נקרא 'מגילת אסתר' שלמעשה הקב"ה בא בהנהגה נסתרת במקרים טבעיים ביותר כך אם תגלגל הכל יחד (מגילה) יוצא לך נס הגאולה באו פה והכירו את הקב"ה בתוך הנהגת החיים שלהם לכן קבלו קו חדש בחייהם מה שלא היה להם עד כה כניסים של מצרים וכך אראה להם כמה אלוקים גדול והוא בורא עולם אבל רק בבחינת 'בשמים ממעל' אבל את ההכרה בהנהגת החיים הפרטיים הטבעיים בחול ובקודש רק בנס הפורים לכן קבלו מאהבה את התורה בהנהגת חייהם וכו'.
ובכך נבאר מדעו מסמיכים אנו את פרשת 'זכור' קודם הפורים בכדי להגיע להכרה זו של פורים שהקב"ה מנהיג את העולם צריכים למחות את זכר עמלק מדוע כי מה ביקש עמלק 'אשר קרך בדרך' וגו' מלשון מקרה היה לי ולא לחשוב על הקב"ה להטיל ספק בהתערבותו של הקב"ה בעולם לכן 'תמחה את זכר עמלק' את התפיסה של עמלק מהבריות, אלא שהכל רק מה' ע"י מחיית עמלק מהלב נוכל להכניס ולהפנים בלבנו את מעלת יום הפורים להכיר בו יתברך שאין עוד מלבדו 'בהנהגת החיים'.
הגמ' (מגילה יד.) אומרת מדוע לא קוראים 'הלל' ביום הפורים, רב נחמן מתרץ 'קרייתא זו הלילא' מה ההבנה בזה לפי הנאמר לעיל שקוראים את המגילה מתחילה ועד סופה אנו מקבלים בלבנו את ההכרה בבורא עולם ומהללים אותו על כל הטובה שהוא מנהיג בנו בכל עת ועת.
ולדברי חתום נוכל לאמר בס"ד ביאור מאמר 'פורים שמח' היינו כמו שלמדונו רבותינו אין שמחה כהתרת הספיקות ואין לך התרת הספקות ממחיית עמלק (ספק) מקרבינו ממלא הלב כולו שלם ומלא הכרה בבורא ישתבח שמו לעד
יהי רצון שתרבה דעה וההכרה בבורא העולם וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ (תהילים פג) ונעשה ונשמע יאמרו כאחד באהבת התורה ולומדיה וכשם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם כך נזכה בזמן קרוב בגאולת עולמים אכי"ר.
הרב יעקב טטרוא הי"ו מבאר יעקב
לע"נ מו"ר האבא דוד בן רפאל ואסתר

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*