פרשת וישלח
במהלך מאסרו של אדמו"ר הזקן חקר אותו ממלא מקום השר הממונה, שהיה אדם מלומד ובקי בתנ"ך. שאל השר את הרבי: "מדוע הקב"ה שאל את אדם הראשון 'אייכה', וכי לא ידע היכן הוא?". השיב הרבי: "כאשר אדם הוא בגיל זה וזה (ונקב במספר שנותיו של האיש) שואל אותו הקב"ה: 'אייכה?!' – האם אתה יודע מה תכלית בריאתך בעולם? מה מוטל עליך לעשות ומה כבר עשית?". סיפור זה סיפר הרבי הריי"צ, בשם אביו הרש"ב, וסיים, שתשובתו של אדמו"ר הזקן הצילה אותו עצמו ממצב של כְּלוֹת הנפש. באותה עת היה הרבי שרוי בעונג רוחני עצום, על שזכה למסור את נפשו למען תורת הבעש"ט, ונפשו הייתה עלולה לפרוח מגופו. תשובתו בעניין 'אייכה' יצרה בתוכו תנועה נפשית הפוכה, בדבר הצורך להישאר בגוף ולפעול את שליחותו בעולם.
השאלה 'אייכה' מופנית לכל אדם לפי מדרגתו. לאחד עניינה למנוע ממנו מצב של כְּלוֹת הנפש וניתוק מהעולם הגשמי, ולאחד היא משמשת תזכורת לבל ישקע בתאוות גשמיות. זו איננה שאלה בלבד, אלא נתינת כוח, שכל אחד ואחד ימלא את כוונת בריאתו ואת שליחותו בעולם. ידוע שמאסרו של אדמו"ר הזקן נבע מקטרוג רוחני שהתעורר בשמיים על הפצת תורת החסידות על-ידו בצורה שמאפשרת לשכל האנושי, ואפילו לשכל של הנפש הבהמית, להבינה. שחרורו ביטא את הניצחון על הקטרוג למעלה, ואת הרשות, הכוח והציווי שניתנו מלמעלה להוסיף לגלות את פנימיות התורה ולהפיצה ביתר שאת.
תשובת הרבי על משמעות השאלה 'אייכה' נוגעת לכל עניין גילוי פנימיות התורה. מטבע הדברים, פנימיות התורה אמורה ליצור בלב האדם תשוקה עזה לדבוק באין-סוף, ואיך אפשר שהדבר יביא לידי הורדת העניינים האלוקיים לתוך גדרי השכל האנושי המוגבל? על כך בא המענה של אדמו"ר הזקן בשאלה 'אייכה': אף-על-פי שהשאיפה הטבעית היא לעלות למעלה ולהתנתק מהעולם הזה הגשמי, הרי מלמעלה קוראים לאדם: 'אייכה!'. יש לך תפקיד ויש לך שליחות – להאיר את העולם הגשמי ולעשותו 'דירה' לקב"ה. לצורך זה יש להוריד את העניינים האלוקיים לגדרי שכל והבנה אנושיים, כדי שגם הנפש הבהמית תוכל להבינם וכך גם היא תתברר ותזדכך.
השאלה "אייכה" נאמרה לאדם הראשון מייד אחרי חטא עץ הדעת, כשהיה בירידה רוחנית גדולה. השאלה הראתה לו כיוון דרך ושליחות מחודשת בחייו. קודם החטא האיר בעולם אור הקדושה בלבד. החטא החשיך את העולם, ועתה האדם נדרש להפוך את החושך לאור על-ידי עבודת התשובה. כוח זה ניתן לכל יהודי, עד סוף כל הדורות. בת-קול מלמעלה מכריזה וקוראת לו – על-ידי הנפש האלוקית שבו – 'אייכה!'. על-ידי זה היא מעוררת ומחזקת אותו לדעת את תכלית בריאתו ולפעול את מה שעליו לפעול בעולם, כדי להביא את העולם לתכליתו ולשלמותו, בגאולה האמיתית והשלמה. (תורת מנחם)
