פרשת פנחס
הפרשה פותחת בפסוק: "וידבר השם אל משה לאמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי" (כה י-יא)
שואלים חז"ל בסוף הפרשה הקודמת פרשת בלק כשפנחס הרג את איש ישראל ואת האשה המדיינית כתבה התורה "וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו" (כה-ז) מדוע היתה התורה צריכה שוב לציין ולכתוב שפנחס היה בן אלעזר בן אהרן הכהן? מתרץ רש"י שהשבטים רצו לייחס את מעשהו של פנחס ליתרו אבי אימו והיו מבזים את פנחס ואמרו 'ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אימו עגלים לעבודת כוכבים והרג נשיא שבט מישראל', לפיכך בא הכתוב ויחסו לאהרן הכהן, שמעשהו של פנחס היה ממניעים טהורים, שהרי אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום. מכאן למדו חז"ל שבכל פעולה מחפשת התורה מאיזה שורש נבע אותו מעשה, כי כל מעשה וכל פעולה של אדם משפיע על הדורות הבאים אחריו.
בהמשך הפרשה מספרת התורה על בנות צלפחד שהיו משבט מנשה "ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף" (כז-א) שואל רש"י מדוע נאמר שוב למשפחת מנשה בן יוסף? והרי כתוב בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה מדוע מוסיפה התורה שוב מנשה בן יוסף? מתרצים חז"ל, מהיכן היה לבנות צלפחד אהבה עזה לארץ ישראל? אומר רש"י הם חיבבו את הארץ בגלל שהיו צאצאים של יוסף שחיבב את הארץ שאמר לאחים בשבועה "והעליתם את עצמותיי" שרצה יוסף להיקבר בארץ ישראל ולכן יוסף היה השורש, וזה השפיע על נכדותיו, שגם הם חיבבו את ארץ ישראל.
בפרשת ויצא אומר המדרש שרחל שתקה ולא גילתה ליעקב שהכלה בחופה היא אחותה לאה, ולא עוד שהיא אפילו מסרה סימנים ללאה, שהיו ידועים רק לה וליעקב. אומרים חז"ל שבזכות שתיקתה של רחל יצאו ממנה דורות של שתקנים, בנימין למרות שידע שיוסף במצרים שתק ולא סיפר במשך עשרים שנים. שאול המלך שהיה משבט בנימין לא סיפר את המלכתו אפילו למשפחתו הקרובה. אסתר המלכה כתוב במגילה 'אינה מגדת עמה ומולדתה' שותקת, ומהיכן התכונה שאסתר שתקה? מרחל זקנתה.
הגמרא (יומא מז.) מספרת על קמחית ששבעת בניה היו כהנים גדולים, איך זכתה? מספרת הגמרא שקמחית נזהרה זהירות מרבית שאפילו קירות ביתה לא יראו את שערות ראשה, נהגה בצניעות יתרה אפילו בתוך ביתה וגם שהייתה לבדה ובזכות זה זכתה שבניה יכנסו לפניי ולפנים בקדש הקדשים, ככהנים גדולים.
בפרשת חיי שרה (כד-ב) שולח אברהם אבינו את אליעזר לקחת אשה ליצחק מבנות חרן ולא מבנות כנען, והשאלה מדוע? מה היה בחרן מה שלא היה בכנען? אומר הספר דרשות הר"ן שבנות כנען היו מושחתות במידות ובנות כנען היו מושחתות בדעות. מידות רעות עוברות בירושה, אך דעות לא בהכרח שיעברו בירושה. אומר הכלי יקר אדם שיש לו מידות מושחתות מעביר את המידות לילדיו אבל אדם בעל דעות מושחתות, לא בהכרח יעביר את דעותיו לילדיו, כי הבן יכול לשנות דעותיו. ורואים בדורנו בעלי תשובה שהאבא רחוק מהשקפה תורנית והבן בעל תשובה ובן עליה אמיתי.
בתחילת שנות השישים כיהן בכנסת שר חינוך בשם זלמן הרן שהצהיר בכל הזדמנות שהוא אתאיסט. יום אחד פנה זלמן הרן לפקיד צעיר שעבד במשרדו ואמר לו כך: 'תדע לך, נכון שאני אתאיסט אבל אני למדתי בחיידר ברוסיה, ואני יודע תהילים בע"פ, ואפילו גמרא ומשניות אני עדיין זוכר, וכשהחלה המהפכה ברוסיה הפכתי לקומוניסט ובשלב מאוחר יותר נהייתי אתאיסט'. מספר זלמן הרן לפקיד הצעיר 'בתחילת המלחמה ברחנו כולנו ליער ותוך כדי בריחה נורו לעברנו כדורים, ופחד אימים נפל עלי ובאותו רגע צעקתי בכל כוחי ושמתי לב שאני צועק פרק תהילים צעקתי להקב"ה שיציל אותי'.
הסתכל הפקיד הצעיר בזלמן הרן ואמר לו: 'אתה יודע שאתה רשע?' אמר לו שר החינוך 'אני רשע מדוע?' אמר לו הפקיד 'אתה נולדת ברוסיה ולמדת שם בחיידר', 'נו, אמר לו השר, ואז מה?' אמר לו הפקיד 'ואני נולדתי בישראל במדינת היהודים, עברתי את כל השלבים של ילד שנולד וגדל בארץ, מהגן עד בית הספר היסודי ומשם לתיכון ולאחר מכן גיוס לצבא, שירתתי ביחידה קרבית ובאחד הפעולות נקלענו למארב מחבלים שירו עלינו אש תופת הרגשתי שאני עומד לסיים את חיי, רציתי לצעוק ולזעוק, אבל לא ידעתי מה לצעוק ולא ידעתי למי לצעוק, אתה כן ידעת וממני ילד שנולד במדינת היהודים מנעת, לכן אתה רשע'.
יה"ר שנזכה שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון, ויקבלו כולם את עול מלכותך והיה השם למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
שבת שלום ומבורך.
ר' אליעזר מושיאשוילי – אשקלון
לרפואת יוסף חיים בן בת אל, חנה בת מרים, בלה מלכה בת שמחה,
זיווג – תמר מרים בת רינה, נחמה אביגיל בת רינה.
