פרשת 'וילך'
מעניין מאוד כי פרשת זו נקראת בנפרד שבת זו, שבת שלפני יום הכיפורים היום הגדול הנורא.
נשים לב כי פרשת וילך נקראת בנפרד רק כאשר ראש השנה יוצא בימים ב' ו-ג' לפי הכלל שקבעו הקדמונים ש' לא אד"ו ראש, ולא בד"ו פסח', כלומר היום הראשון של ראש השנה לא יצא לעולם בימים אד"ו והיום הראשון של פסח לא יצא לעולם בימים בד"ו.
כשחל ראש השנה בימים ב' ו-ג' כפי שהשנה אנו נחגוג אזי מפרידים את הפרשיות וקוראים אותם כך: פרשת ניצבים לפני ראש השנה ופרשת וילך בין כסה לעשור לפני יום הכיפורים.
חכמי ישראל מצאו רמז לקריאת 'וילך' בפני עצמה ככתוב בספר דניאל פרק א: 'פת בג המלך (מאכל המלך) כלומר בג המלך-פת וילך כלומר כאשר חל ראש השנה בימים ב, ג שאומרים אז בתפילת שמונה עשרה המלך הקדוש אזי מפרידים את וילך מנצבים וקוראים אותה בשבת שובה. פת-משמעו לפורר, שבירה, הפרדה. לומדים זאת מהפסוק בספר ויקרא ב-ו. פתות אותה פיתים ופירושו: פורר אותה לפירורים.
רבותיי, שבת זו נקראת 'שבת שובה' על שום ההפטרה שנקרא בה 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך' להפטרה זו אין קשר ישיר לפרשת וילך, אלא לתאריך שבו אנו עומדים מס' ימים לפני יום החתימה על גזר הדין, שניחתם לחיים אמן.
שבת שובה עומדת בסימן ההתכוננות הנפשית של כל עם ישראל ליום הכיפורים הקדוש, וצריכים אנו לקיים ולשמור את השבת כהלכתה. נזכיר את דבריו של הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב- אף על פי שהתשובה והצעקה (תפילה לה') יפה לעולם (טובה ומקובלת בכל ימות השנה) בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ומתקבלת מיד שנאמר: 'דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב'.
האדמו"ר רבי יהודה לייב מגור בעל 'שפת אמת' היה אומר: על כל יהודי להתחזק במיוחד בתורה ובמצוות בשבת שובה שהיא השבת הראשונה של השנה כמו שכתוב בגמרא בסכמת שבת (קי"ח:) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה-לא שלטה בהם אומה ולשון.
כלומר הקב"ה עושה בראש השנה סדר חדש לכל השנה, ואם נקפיד שהשבת הראשונה בשנה תהא מתוקנת כראוי-חזקה, ומאמינים אנו כי כל השנה תהא מתוקנת.
יש לנו הזדמנות של פעם בשנה, כאשר הקב"ה נמצא איתנו וקרוב אלינו בואו ונבקש על עם ישראל, שתהא השנה שנת שלום, שנת בריאות, שנה הצלחה בכל מכל כל, ונבקש מבורא עולם 'שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה'. אמן
בברכת תכתבו ותחתמו לשנה טובה ומתוקה.
הרב אהרון מור הי"ו מאשדוד
()
